ותורפו עמו. כדפרישית דאהרי את מותרת קאי וכן משמע מהגהת אשרי בפ"ב גבי ההיא דרב חסדא גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה כו' שכתב שם וז"ל בירושלמי אם כתב כל הגט שלא לשמה ושם האיש והאשה לשמה כשר ומשמע אפי' כתב הרי את מוחרת לכל אדם שלא לשמה ופליג אדשמואל דפ' כל הגט דלדידי' גם הרי את מותרת לכל אדם צריך לכתוב לשמה ע"כ והיינו דר' ירמיה מפסולו את למד הכשירו ודעת הרמב"ם בפ"ג הל' ז' לפסוק כדשמואל ועיין לקמן ד"ה הלכה:
הגע עצמך שזיווג. ודוגמתו במס' שקלים פ"ה הלכה ה' גבי ושם היום כתוב עליהן מפני הרמאין הגע עצמך שזיווג אותו היום כלומר שנזדמן לו שמצא ג"כ ביום א' או ב' מימי השבוע כמו שכתוב בחוחם דמעיקרא ס"ד דלא כתוב עליהן שם החדש עד לבסוף כדמסיק התם וע"ש. ועיין לקמן פ' המגרש הלכה ח' דמייתי לה נמי התם כעין דקאמר הכא. וכה"ג דייק בבבלי ריש פרקין גבי שמי כשמך פסול לגרש שני הוא דלא מצי מגרש ביה הא הראשון מצי מגרש ביה ואמאי והא אמרינן ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב והתם מפרק לה בעדי מסירה וכר"א אבל הכא ע"כ דר' יוסי שאל אליבא דר"מ דלית ליה עדי מסירה ואם בעינן מוכיח מתוך הגט דלשם יוסף בן שמעון זה נכתב כגון שיכתבו דורות או סימן מדהשיב לו כשר ולא חיישינן למידי והיינו כדאמרי' בפ' גט פשוט היכא דלא הוחזקו לא חיישינן ואם הוחזקו ב' יוסף בן שמעון אין מגרשין אלא זה בפני זה: