המביא. ניחא בפני נכתב כו'. למ"ד משום שאין עדים מצויים לקיימו פריך דקס"ד כיון שמעיד על החתימה סגי דכבר נתקיים הגט והיינו נמי דקא מתמ' למאי דבעי לאוקמי כר' יהודה ויש טופסי גיטין בח"ל במגרש בח"ל משום דלהאי מ"ד באותה מדינה במדינת הים לא צריך והילכך מתמה אמאי לא חיישינן נמי בהא משום טופס דכי ס"ד דבכה"ג לא חייש ר' יהודא והא לדידיה טופסי גיטין בכל מקום פסול ומסיק דהיינו טעמא שצריך לידע שהוא גט אשה. ובבבלי ריש מכילתין דף ג' מדייק לרבה דקאמר טעמא לפי שאין בקיאין לשמה מאן האי תנא דבעי כתיבה לשמה וחתימה לשמה דהא לר"מ דאמר עדי חתימה כרתי דקרא דוכתב אחתימה קאי ולא בעי כתיבה לשמה ולר"א דאמר עדי מסיר' כרתי כתיבה לשמה בעי ולא חתימה ומשני רב אשי הא מני ר' יהודה היא דבעי כתיבה וחתימה לשמה דתנן ר' יהודה פוסל עד שיהא כתיבתו וחתימתו בתלוש והכא אי אפשר לאוקמי אליבא דהאי מ"ד לפי שאין בקיאין לשמה דא"כ מאי מקשי ויש טופסי גיטין כו' דבאמת להאי מ"ד באותה מדינה במדינת הים נמי צריך לפי שאין בקיאין לשמה ואנן כתיבה לשמה בעינן וחיישינן משום טופס אלא כדפרישית. והתם מסיק לרבא דקי"ל כוותיה דטעמא לפי שאין עדים מצרים לקיימו דהא דהצריכו לומר נמי בפני נכתב משום דאי לא אמר אלא בפני נחתם אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד ואיכא למימר דהיינו נמי דקאמר הכא עד' שידע שהוא גט אשה כלומר דאי לא אמר אלא בפני נחתם חיישינן שמא לא ידע כלל מכתיבת הגט ומאן דחזי דסומכין עליו אקיום החתימה לחוד אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד והילכך צריך נמי להעיד על כתיבת הגט כי היכי דליהוי היכירא בין גיטין לשטרות: