גג גדול סמוך לקטן וכו'. התם בגמרא דף צ"ב אמרו למה לי למיתני תרתי לרב קתני גג דומיא לחצר מה חצר מינכרא מחיצתא אף גג מינכרא מחיצתא שמחיצות ניכרות בעי' שלא יהא הגג בולט חוצה להן דאי לא מינכרא לא אמרי' גוד אסיק וגדול נמי אסור כדפרש"י ז"ל ומסיים כל גגין שלהן חלקין היו ולא משופעין ומזה נראה דהיינו טעמא שלא הזכיר הרמב"ם ז"ל כלל לדין גג גדול וקטן דמתני' כ"א הסיפא דין דחצר גדולה וקטנה כתב בפ"ד מהלכות עירובין בהלכה כ"ד ומשום דסתם גגין בזמן הזה בולטין הן לחוץ ולא שייכא בהו גוד אסיק ולא מצינו לאשכוחי לכה"ג שיהא הגדול מותר להוציא לתוכו כלים ששבתו בבית דמוציא מרה"י לכרמלית הוא ואלו כלים ששבחו בגג פשיטא דמותר ואפי' מחצר לגג ולקרפף דהא קי"ל כר"ש. ולפ"ז מצינן נמי לפרש להא דקאמר הא בגמרא מתניתא באותו הגג וכו' בשאינו שוה וכו' דהכל על הגדול קאי וה"ק באותו הגג הגדול הוא דמותר להוציא כלי הבית לתוכו אם הוא בגוונא דאיכא למימר בי' גוד אסיק והוי רה"י כגון שאינו בולט לחוץ וכלומר דקמ"ל דבהכי מיירי מתני' אבל בגג אחר שאצלו לא וכשאינו שוה הגג שאצלו אלא הוא בולט לחוץ והוי כרמלית אבל אם היה הגג שאצלו ג"כ שוה ואינו בולט לחוץ מותר דהכל רשות אחת הן: