מפני שהן פתוחות זו לזו וכו'. הכא דייק הש"ס מדנקט להני תרתי ש"מ דאף לענין התירא דחצירות בעי' שיהי' ג"כ פתוחות למבוי ולפיכך מוקי לה כר"ע כמבואר בפנים ובבבלי קאמר רב דלא תני כלל לפתוחות זו לזו ומטעמא דאם פתוחות זו לזו הוו להו כחצר אחת וליכא התירא למבוי אפי' נשתתפו שאין המבוי ניתר בלחי או קורה עד שיהו בתים פתוחות לחצר ושתי חצירות פתוחות למבוי וכדפרישית במתני' ייבא כחד מנהון וכו'. הך טעמא דהכא נוסף הוא דלעולם לא אמרי' שאם לא נשתתף יסמוך על העירוב ואפי' בדיעבד שהרי שכח הוא ומשום דחוששין שמא ילך לחצר שאינה צריכה שיתוף ואף הוא סבור לומר שעירוב מועיל בלא שיתוף אבל אם שכח אחד מבני החצר ולא עירב ליכא למיחש שמא ילך לבית שלא עירב ויסבור וכו' דהא ע"כ צריכין כל הבתים לערב ולא משכחת לה שיהא בית מותר בלא עירוב כמו שלפעמים חצר מותרת בלא שיתוף וכגון בחצר רוגלת כמבואר בפנים: