בכל מערבין. פי' רש"י ז"ל עירובי חצירות ותחומין והקשו התוס' הא בפ' הדר משמע דבעירובי חצירות בעי' פת לכ"ע ואין כאן תפיסה על רש"י בזה דאם בפ' הדר גבי פלוגתא דר"מ ורבנן משמע הכי. מיהו בפ' חלון דף פ"א בפלוגתא דר"א ור' יהושע לא משמע דלכ"ע בעי' פת דהא קאמר התם מאן שמעת ליה דאמר פת אין מידי אחרינא לא ר' יהושע וכו' וא"כ לר"א לא בעינן פת ורש"י אין דרכו לשמור בפירושו המסקנא לדינא והכי קאמר ר' יוסה כאן בהדיא בגמ' דמתני' ד"ה היא וכדפרישית דיכילנא לפתרה לד"ה לר"א בין בעירובי חצירות בין בעירובי תחומין ולר' יהושע דהלכתא כוותיה בכל מערבין דקאמר בעירובי תחומין דוקא הוא:
סומכוס אומר אף בחולין לכהן בבית הפרס. לפי נוסחא דהכא וה"ק נמי בגמ' לסומכוס א"כ לא פליג את"ק אלא פלוגתא דר"י וסומכוס קמ"ל ובגמרא בסוף הלכה פריך אליבא דסומכוס מעתה אפי' בבית הקברות ראוי הוא לעבור על השבות וכו' וכדפרישית שם דשבות דקאמר היינו טלטול דכוש וקיסם ואליבא דר' נחמיה דאין הכלים ניטלין אלא לצורך תשמישן ומידי אחרינא דאית בה שבות לא משכחת לה הכא. והתם קאמר בדף ל"א אליבא דר' יהודה דברייתא דס"ל מערבין לכהן טהור בתרומה טהורה וכו' מוקי לה אליביה כעין אוקימתא דהכא בההיא פירכא מעתה אפי' בבין הקברות וכו' והא דלא משני הכא דסומכוס סבר לה כרבנן וגזרו על שבות בין השמשות וכעין דקאמר התם לטעמא דפליג בתרומה ולא ביין לנזיר משום דלנוסחא דהאי תלמודא לא אתינן להא דבאמת לא פליג סומכוס את"ק במידי אלא עם ר' יהודה הוא דפליג ולא מוכחא לן דסומכוס לא ס"ל כרבי דלא גזרו על השבות בין השמשות. ולמאי דמסיק התם במאי דפליגי ת"ק ור' יהודה בבית הקברות וכדפרישית בפנים א"כ לסומכוס דהכא נמי לק"מ ובכולא ס"ל כת"ק דמתני' ובלבד דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא. והמסקנא בשמעתין דהתם דבעי' מידי דאורחא לעשות ממנו סעודה או ללפת ביה ועיין בדבור דלקמן מענין זה: