תשעה פלטרין ועשרה נחתומין וכו'. כן פסק הרמב"ם בהל' מעשר שם בהלכה ז' וקורא אותן שם מנפולין מפני שכשידוע שהפלטר לוקח מב' נחתומין נקרא הוא מנפול כמו שנלמד גם זה מכאן דקאמר איזהו מנפול ומפרש תשעה פלטרין וכו' ולא היה צריך לבאר דגם איפכא והדין כן הוא בתשעה נחתומין ועשרה פלטורין כדמסיק הכא דממילא הוא נלמד דבכל מקום דאיכא למיחש שמא לקח מזה שלקח משני נחתומין חיישינן דהיכא דיש איזה ספק בענין הפרשת חיוב על הפטור או איפכא חיישינן לחומרא בכל מקום. וראיתי להרב בעל משנה למלך בהל' מעשר שם שהאריך הרבה יותר מדאי בענין דברי הרמב"ם בפי' המשנה ובפי' הר"ש ואח"כ חזר לפרש באיזה דבר בהסוגיא וגם בזה האריך הרבה ולפי מה שנתבאר מדברינו בענין פי' המשנה לר"מ כדאית ליה בחילוק בין נחתום לפלטר ולר' יהודה כדאית ליה וכן בפי' הסוגיא ועל דרך הרמב"ם בחיבורו כי כן דרכו בכ"מ ואחר העיון תמצא כל דבר על אופניו נכון בלי פקפוק וא"צ לאריכת דברים כאלה וכן מה שדקדק שם למה השמיט דברי ר' יונה זה כבר מתורץ בדברינו דמה שנלמד דבר מדבר אין דרכו ברוב המקומות לבאר להדיא וזה פשוט: