ראשון על גבי שני מין אחד הוא ראשון על גבי שלישי שני מינין הן. כצ"ל וכן העתיק הר"ש והרא"ש ז"ל וז"ל הרא"ש ובירושלמי קאמר עד ט"ו יום שרי ר"מ להפריש מזה על זה אבל טפי לא והא דמפריש מן הצוננת על החמה ואע"ג דהוי מן הרע על היפה סבר כר' אלעאי דאמר אם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה ובדמאי התירו אפי' לכתחילה ולפי הירושלמי דשרי עד ט"ו יום אין כאן רעה ויפה עכ"ל. ולכאורה הא דלא דייקא היא דאם מפריש מן הצוננת הקודמת ביותר עד ט"ו יום על החמה של היום אמאי אין כאן רעה ויפה אלא דקשיא טפי על עיקר פירושו דאם ט"ו יום דוקא א"כ לימא עד ט"ו יום ולמה הזכיר ל' יום כלל ולפי דברי ריב"ל נראה דה"ק דאם יש לפניו מה שלקח בתחלת ל' ובאמצע ובסוף מה שלקח היום והיא חמה אז לא יעשר מה שבתחלת ל' על של היום שהרי יש לפניו מה שלקח באמצע ואינו כ"א ט"ו יום והיינו דקאמר ראשון ע"ג שני הוא מין אחד אם ירצה לעשר מזה על זה וה"ה שני ע"ג שלישי דאינו אלא ט"ו יום וראשון ע"ג שלישי שני מינין הן כלומר בנידון זה שיש כאן מה שלקח באמצע אבל אם אין כאן אלא מה שלקח בתחלת ל' ובסופו מעשר משל תחלת ל' על של היום או של הוים על של תחלת ל' ובזה הוא דקאמר עד ל' יום וטפי לא: