בשבת של פרוטגמייא. הר"ש ז"ל פי' לסעודת בחור שנשא בתולה קורין בל' יון פרוטגמא בויקרא רבה פרוטגמא של צדיקים לע"ל וראיתי ברבה ריש פ' שמיני גבי שבע שנים של גוג ואותן שבע שנים הן הן פרטגמיא של צדיקים לע"ל וסימנא דעביד פרטגמיא אכיל משתותא וגריס להא בהאי תלמודא לקמן פ"ד דשביעית ונשתנית הנוסחא במקצת דהתם קאמר ר' יונה בשם ר' חנינא המת בשבע שני גוג אין לו חלק לע"ל סימנא דאכיל פרטגמייא אכיל משתותא ומביאו הערוך בערך משתיתא ופי' דאכיל סחורות בעוה"ז כגון פרטקמיא אכל משתה שלו שהיה מזומן לו לע"ל כלומר לא נשתייר לו מה לאכול לע"ל ופי' זה קצת דחוק הוא לפי הענין המוזכר שם וכן להמוזכר בב"ר. ולפי הנראה דאביל פרטגמייא גרסי' בבי"ת וזה דומה ממש לגי' דהמ"ר דעביד פרטגמייא. ופירושו מי שמוליך ומביא לבית המשתה מיני מגדים ופירות הוא הסימן שיאכל שם בסעודת המשתה. פרוטגמייא מלה לעז היא כנזכר וזהו מעין שושבינות הנשנה בפ"ט דב"ב והכוונה המטריח עצמו יאכל מהסעודה לפי טרחתו. וזהו דאמרו במ"ר אותן ז' שנים הן הן וכו' שהן הן הכנה לשכרן של צדיקים לע"ל כפי הטרחא שיהיה להם באותן ז' שנים והיינו נמי דקאמר בשביעי' וסימנא דאביל הפרטגמייא וכו' ולפיכך המת באותן ז' שנים אין לו חלק לע"ל וזה מוסכם לפי הענין והכי משמע נמי לקמן שם וה"ז נוטה במקצת לפי' הר"ש בהא דהכא ודעת הרמב"ם ז"ל בפי' פרוטגמייא מלשון הזמנה והכנסה לסעודה הוא שכך כתב סתם בפי"ב ממעשר בהלכה ג' הנשבע על חבירו שיאכל עמו בשבת והוא אינו מאמינו על המעשרות שואלו ואוכל על פיו בשבת הראשונה בלבד ולא הזכיר שבת של נשואין ומפני איבה היינו לפי שזה מפצירו ומדירו לפיכך התירו שיאכל עמו בשבת ראשונה של הזמנה שמזמין אותו ולא יותר:
שאלו בשבת הראשונה וכו'. הכא לא פשיט לה דסמיך על הא דלעיל בהלכה א' דקאמר בהדיא השנייה לא יאכל עד שיעשר וכו' עיי"ש: