1
תניי בית דין הוא שתהא תרומת מעשר של מוכר וכו'. כן פסק הרמב"ם ז"ל שם בהלכה ה' וכפירושא דהמסקנא דמסיק ר' יוסי באומר לו בדעתו נתקין וכדפרישית בפנים שאומר א' מהן בא ונתקן לפי אומד הדעת בינינו וזהו דקאמר אעפ"כ אומרים לו תניי ב"ד הוא וכו' כלומר דלא תימא כיון שנתרצו בכך א"כ יפרישו לחצאין זה החצי מתרומת מעשר ומעשר שני וזה החצי קמ"ל דאעפ"כ אומרים לו תנאי ב"ד הוא דתרומת מעשר שהיא ניתן לכהן על המוכר לתקן שלא יוציא מידו דבר שאינו מתוקן ומע"ש שצריך להעלותו לירושלים הטילו על הלוקח שהרי הן שלו והוא יטריח עצמו להעלותו והראב"ד ז"ל פירש בדעתו היינו המוכר מדעתו שלא בהכרח ב"ד וזהו דקאמר ואעפ"כ מ"ש על הלוקח ולפיכך השיג עליו שם ואפשר שהיתה הגי' לפניו מדעתו ולפי הגי' אשר לפנינו יותר מרווח פירוש הרמב"ם וכדאמרן: