מתניתא בכלי חרס הדקין וכו' וקדירות לא כלי חרס הדקין הן. מזה נתבאר בפשיטות דברי הרמב"ם בפרק י"א שם בהלכה ו' מן המודיעות ולפנים נאמנים על כלי חרס וכו' והראב"ד טען על זה וכתב בגמרא מפרש שאינו נאמן אלא על כלי חרס הדקין לקדש ועיין בכ"מ מה שפירש וכתב וזה דוחק וכו' ואין כאן שום דוחק כלל שהרי ביאר הרמב"ם דעתו במ"ש לקמן בהלכה ז' קדר שהביא קדירות וכו' א"כ ממילא שמעינן דהא דנאמן. לפנים מן המודיעות דוקא בכלי חרס הדקין הוא שאמרו כדקאמר הכא בפשיטות מתניתא אמרה כן הוא הקדר והן הקדירות וכו' דבקדירות וכיוצא בהן שהן דקין הוא שאמרו כך ולא היה צריך הרמב"ם לבאר כן בהדיא בהלכה ו' לפי שסמך עצמו על מה שכתב לקמן בהלכה ז' ובירושלים הוא שאמרו שנאמנים בין על כלים דקין ובין על כלים גסים כמו שביאר בהלכה ח' וזה פשוט. ומה שהובא כאן מפלוגתא דר"י ור"ל כן הובא נמי בבבלי פרקין דף כ"ו ור' יוחנן אמר אפילו מלאים וכן פסק הרמב"ם שם בהלכה ה':