1
תני מעשה באשה אחת וכו'. שוב מעשה באשה אחת וכו'. הני עובדי מייתי להו בבבלי פרק דלעיל דף כ' ומביאין התוס' שם ד"ה נימא נפסקה לו וכו' דמשמע מהכא כפירש"י שם דבאשה חבירה מיירי וכו' ולבסוף דקדקו דלפי שיטת הירושלמי דמדמי לה לכלים הנגמרים. א"כ קשה אמאי דאוקי התם לקמן משום צינורא דעם הארץ אפילו בצינורא דחבר נמי איכא למיחש מטעם מגע ידים וכו'. ואין זה דקדוק דמאי דמדמי לה הכא לכלים הנגמרים ההיא דחד טעמא אית להו דחיישינן שמא בשעה שנגמרה עדיין היה הרוק לח והיינו טעמא דהאי עובדא אם מטעם דמיירי באשה שלא טבלה לנדתה והיינו נמי טעמא אי מיירי משום חששא דצינורא דע"ה ובזה דמיא נמי לטעמא דכלים הנגמרים אלא דהתוס' עצמן דחו שם להקושיא ע"ש: