חומר בקודש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים בתרומה אבל לא בקודש. פירש הרב דאמרינן כבידו של כלי הפנימי מכביד וחוצץ בפני הטומאה וכו'. ונמשך בזה אחר הרמב"ם בפירוש המשנה וזהו כדר' אילא בבבלי ריש פרקין ולדידיה עשר מעלות שנו כאן ורישא וסיפא משום חציצה כדקאמר התם אבל רבא התם קאמר דטעמא דרישא משום גזירה שלא יטביל מחטין וצינורות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד ולדידיה אחד עשר מעלות שנו כאן שש ראשונות וכו' כדפרישית בפנים וכ"כ הרמב"ם בחבורו פי"ב מהלכות אבות הטומאות וחזר בו משום דהמסקנא כרבא בזה דהכי קאמר נמי רב נחמן ובסל וגרגותני דקאמר שם דלרבא מטבילין בהם אף לקדש דלא שכיחי שאין בפיהם כשפופרת הנוד ולא פסק הרמב"ם שם כרבא בזה אלא דאין מטבילין כלים בתוכן לקדש ואפי' בכלי גדול והוא טהור ולכאורה קשה הוא אבל טעמו דמילתיה דרבא דסבר מטבילין אף לקדש אזלא כת"ק דברייתא דמייתי התם ואבא שאול פליג וס"ל לתרומה אבל לא לקדש ופסק שם וכן בסוף פ"ג מהל' מקואות כאבא שאול וטעמו בזה משום דשקיל וטרי התם בטעמיה דאבא שאול דאמר לא לקדש משום דחזי ליה ע"ה ואזיל ומטביל ובתרומה ליכא למיחש משום דלא מקבלינן מיניה ופריך קדש נמי לא נקבל מיניה הויא ליה איבה וכו' ובתר הכי אמרינן מאן תנא דחייש לאיבה ר' יוסי היא וכו' וכיון דקיי"ל כר' יוסי וכסתמא דמתני' לקמן בפרקין דהכל נאמנים על טהרות יין ושמן כל ימות השנה א"כ ממילא קמה מילתיה דאבא שאול דמחלקינן בין תרומה לקדש ולא כהת"ק ולפיכך פסק הרמב"ם כוותיה וכן הכא בשמעתין דמייתי מילתיה דאבא שאול וקאמר ר' יוחנן הלכה כאבא שאול ותני כן הלכה כדבריו וכגי' התוספתא שהבאתי בפנים ויש לפרש להא דהכא נמי כן דקאמר אבא שאול אף בתרומה אין מטבילין כלים בתוך כלים אלא בסל וגרגותני בלבד אבל בקדש אין מטבילין אפילו בסל וגרגותני והיינו כדהתם בענין ההלכה אבל לא לענין הטעם דהא משמע מהכא דטעמיה משום חציצה וכדלקמן. והכ"מ כתב שם בענין י"א מעלות דפסק כרב נחמן דרבא סבר כוותיה ולא דקדק דאי הכי מ"ט לא פסק כרבא בסל וגרגותני וכת"ק דברייתא ולמאי שבארתי מבורר פיסקיה דהרמב"ם על נכון בס"ד: