במתני' הכל חייבין בראייה. מה שפירש"י ז"ל במצות ראית כל זכורך וכו' כבר פלפלו התוס' בזה דהא תני בסמוך ב"ש אומרים הראיה שתי כסף משמע דבקרבן מיירי וכו' ועוד אמרי' בירושלמי ריש מכלתין בד"א בראיית קרבן וכו' ע"כ נראה לר"ת דמתני' מיירי בקרבן ובעזרה ורש"י דנקט בראיית פנים בעזרה נקט חדא דמשמע תרי וכו' וכן פירשתי בפנים ומשום דעיקר מצות ראיה גם כן בקרבן הוא וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בריש הלכות חגיגה שלש מצות עשה נצטוו ישראל בכל רגל הראייה והחגיגה והשמחה הראייה האמורה בתורה הוא שנראה פניו בעזרה בי"ט הראשון של חג ויביא עמו קרבן עולה בין מן העוף בין מן הבהמה וכו' ומ"ש בין מן העוף כתב הכ"מ בשם הר"י קורקוס ז"ל דגירסתו בגמרא דף ז' היה כגי' המכלתא בפרשת משפטים אתה אומר בזבחים או אינו אלא בכספים ודין הוא וכו' ולא כגי' שלפנינו או אינו אלא בעופות ומנחות עכ"ל. וראיה לגי' זו מדאמרינן לקמן גבי שמחה ושמחת בחגך לרבות כל מיני שמחות לשמחה וכו' יכול אף בעופות ובמנחות תלמוד לומר ושמחת בחגך מי שחגיגה באה מהם יצאו אלו שאין חגיגה באה מהם אלמא דאתא קרא דשמחה בהדיוט למעוטי עופות ומנחות והשתא לא ילפינן מן הדין בראיה כדקאמר לעיל נאמרה חגיגה להדיוט וכו' וטעמא דאיכא למיפרך שאני להדיוט דכתיב בחגך קרא יתירא למעט או כדרב אשי מושמחת נפקא דנמי קרא יתירא הוא דהא כתיב והיית אך שמח ומשמע דהאי תנא דמכלתא נמי לא ס"ל למעט עופות מן הדין גבי ראייה ומשום האי פירכא דאמרן. ועוד כתבו התוס' לעיל שם. ומיהו שיטת הירושלמי לא יתכן לפי שמעתתא שלנו מכמה דברים דהתם יליף מהקהל לחיוב ואנן לא ילפינן מיניה רק לפטורא דחרש וכו' ועוד היכי מחייבינן נשים בראיית פנים בעזרה מראייה דהקהל דהא ולא יראו הוא דמוקמינן לקמן בראיית פנים לקרבן וממעטים נשים מזכורך וכו' ע"ש. ולענין הך קושיא י"ל דגם שיטתא דהאי תלמודא לא ס"ל לחייב בנשים דהא בהדיא דריש לקמן כל זכורך פרט לנשים ומה שהביא כוליה קרא דהקהל לאו למילף נשים נמי לחיובא אלא משום קטן לחוד הוא דקאמר ומעתיק הכתוב כדכתיב וקטן דיליף לחיובא לקמן היינו בקטן שהגיע לחינוך כדקאמר התם ואף דקאמר התם דמדרבנן הוא נמי ל"ק כדאמר שם וקרא אסמכתא בעלמא ה"נ נימא הכא כן דהא דיליף מהקהל ראיית פנים לקטן אסמכתא בעלמא הוא ומדרבנן ולא תיקשי דא"כ מאי איצטריך הכא למידרש מכל זכורך לרבות את הקטן הא ילפינן מהקהל די"ל דחד לראיית פנים וחד לקרבן וכדכתבו התוס' איזהו קטן וכו' דמביא קרבן נדבה וע"ש. וקושיא הא' נמי לא קשיא כל כך דמה דמצינו למילף מהקהל לחיובא ילפינן ומה דמצינו למילף לפטורא כמו חרש נמי ילפינן וכמה סוגיות בהש"ס מצינו דילפינן האי מהאי מה דחיובא לחיובא ומה דפטורא לפטורא והרי הכא ג"כ ממעט בהדיא לקמן לחרש ויליף מבאזניהם ומלמען ישמעו דהקהל: