ועיטור הביכורים חייב בדמאי. התי"ט כתב צ"ע אי נאכל אף בטומאה הואיל ולא תני בהדיא ובדברי הרמב"ם בפ"ב מבכורים סי' י"ח ג"כ אין הכרע עכ"ל ולדעתי אין לך הכרע יותר מזה שכתב שם בתחילה הפריש בכוריו וחזר והוסיף עליהן או עטרן הרי התוספות כבכורים וכו' א"כ עיטור בכורים שהן מא"י הרי הן כתוספת בכורים שכללן כאחד ואפי' אינה מא"י ואינה כבכורים לשארי דברים מ"מ נאכלת בטהרה כדסיים שם וא"כ ה"ה נמי לעיטור בכורים והאי גופה שפסק ואמר ואע"פ שאינה כבכורים אינה נאכלת אלא בטהרה למד מלישנא דמתני' דקתני ועיטור הביכורים חייב בדמאי ותו לא משמע דלענין שנאכלת בטהרה אין חילוק בין תוספת לעיטור והשתא סיפא דמתני' אימתי אמרו וכו' ג"כ בדוקא מתפרשא דאימתי אמרו שהתוספת לכל מילי כבכורים דוקא אם הן מא"י ואם אינן מא"י אינה כבכורים לכל מילי אבל לענין שנאכלת בטהרה אין חילוק לא בין תוספת ובין עיטור ולא בין באו מא"י ובין באו מעבר הירדן או מסוריא דלעולם נאכלין מיהת בטהרה. ובענין מ"ש הרב א"נ דמתני' ר"ש היא וכו' אין להאריך בזה דל"ל לאוקמי מתני' דלא כהלכתא: