יש מביאין ביכורים וקורין אלו שאינן מביאין וכו' ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע. הר"ש פי' והר"ב אחריו כגון שיש לו שתי גינות משני צידי הדרכים ולא היה צריך לכך אלא דמיירי שהיתה דרך היחיד או דרך הרבים עוברת בתוך שדהו כדפרישית בפנים וכ"כ הרמב"ם בפ"ב מהל' ביכורים בהל' י' או שהיתה עיקרו בתוך שדהו והבריך קצתו בתוך שדהו ודרך הרבים או דרך היחיד מפסקת באמצע בין העיקר והצד המוברך וכו' וכך נראה מהסוגייא דגמרא דלמד דין המוכר שביל לחבירו מהאי פלוגתא דר' יהודה ורבנן במתני' דכי היכי דפליגי במתני' פליגי במוכר שביל אלמא דמתני' איירי בהדרך היחיד או של רבים עוברת בתוך שדהו ומפסקת בין העיקר להברכה ובענין פלוגתייהו דמתניתין עיין בדבור דלקמן:
רבי יהודה אמר כזה מביא. התוס' יו"ט מביא כאן לדברי הר"ש בשם הירושלמי דר' יהודה אתיא כר"א וכו' וסיים על זה וכתב ומכל הלין דר' יהודה לא פליג אלא בדרך הרבים באמצע אבל לא בדרך היחיד עכ"ל ובמ"כ לא ראה אלא בדברי הר"ש שלא העתיק אלא דברי ר' אימי דסוף הסוגיא ובהדיא מפרש הש"ס לעיל מינה על דעתיה דר' יודה מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של יחיד מה בין הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך שלו ודרך היחיד באמצע וכו' אלמא דר' יהודה פליג ג"כ אדרך היחיד באמצע ועוד דלקמן אחר זה קאמר בהדיא דבמוכר שביל לחבירו פליגי ביה נמי ר' יהודה ורבנן וא"כ על כרחך דכזה מביא דקאמר ר' יהודה אכולא סיפא קאי וכדפרישית בפנים וטפי מוכרח לזה למאי דפרישית לקמן בהסוגיא ללשון הב' שהוא העיקר דר' יונה דקאמר צריכה לר' יודה וכו' לפרושי מילתיה לפי האי אוקימתא הוא דקאמר דבמוכר שביל לחבירו בתוך שדהו הוא דפליגי וכדנראה דעלה קאמר מה פליגין וכו' וזהו פשוט דבתחילה מפרש הש"ס על דעתיה דר' יודה במאי דפליג בדרך היחיד באמצע והדר מפרש במאי דפליג בדרך הרבים באמצע והכי מוכח נמי בהדיא מגי' הספרי פ' תבא דגריס התם והנוטע בתוך שלו ומבריך בתוך שלו ודרך הרבים ודרך היחיד באמצע ה"ז אינו מביא ר' יהודה אומר כזה מביא וא"כ דברי ר' יהודה אדרך היחיד באמצע נמי קאי: