בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק. דעת הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ב מק"ש דכבאמצע הפרק הוא ולא יפסיק אלא לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד ודעת הרא"ש ז"ל שלא יפסיק כלל כ"א אחר שאמר אמת אז דינו כאמצע הפרק. וכ"כ ה"ר יונה וכן קבע הב"י בש"ע סי' ס"ו ונראה דטעמם מדקאמר ר' יהודה לא יפסיק ולא קאמר אמצע הפרק הוא דהכי שייך טפי אדברי ת"ק ולדעת הרמב"ם דלא בעי למיעבד פלוגתא רחוקה בין ת"ק לר' יהודה יש לומר דמלישנא דר' יוחנן הוי דייק דקאמר התם הלכה כר' יהודה דאמר בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק מדהאריך ולא קאמר סתם הלכה כר' יהודה ועוד דשינה לשון המשנה דקתני בין ויאמר וכו' ואף דלכוונת הענין אחת היא אלא דהא קמ"ל דאלהיכם אמת כחד פסוק הוא דמחשבינן כדמפרש טעמיה דכתיב וכו' וא"כ לא ליהוי אלא כבאמצע הפסוק דדינו להפסיק מפני היראה וכו' כדקאמר הכא לעיל וכן מסקנת הפוסקים ואף דהרמב"ם שם לא כתב אלא באמצע הפרשה לאו דוקא הוא: