מתניתא בשמסרה לו בי"ט וכו' בשיש שם רועה אחד כו'. כדפרישית דבשיש שם עוד רועה אחד קאמר ומוכרח הוא מדמסיים אבל אם אין שם רועה אחד כרגלי הבקר וזהו כשאין בעיר אלא רועה אחד וכך הוא בתוספתא א"כ הא דקאמר מתני' בשיש שם רועה אחד היינו עוד רועה אחד שיש שם שנים. ונוטה בענין וה לפי' הרי"ף ז"ל דקאמר אוקימנא בשני רועים וכו' וכמו דפרישית במתני' וכך הוא דרך הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' י"ט בהל' י"א ע"ש. אלא דלמאי דקאמר הכא מתני' בשמסרה לו בי"ט וכו' זהו לכאורה כפירש"י וכשיטת בעל המאור ז"ל שפירשו כשיש שם בעיר שני רועים אעפ"י שלא מסרה אלא לאחד מהם כיון שמסרה לו בי"ט הרי היא כרגלי הבעלים לפי שכיון שיש שם שנים לא היה מוכרח זה למוסרה למי שמסרה אבל ברועה אחד א"א שלא ימסרה לו ולפיכך אפי' מסרו לו בי"ט הרי היא כרגלי הרועה. וגם לפי שיטה זו אינו מתפרש הא דהכא בפשיטות. ולשיטת הרי"ף והרמב"ם שפירשו בשני רועים והיינו שמסרה להם בעי"ט ולא קנה אחד מהם ולפיכך היא כרגלי הבעלים זהו דלא כהכא לגמרי. ויש לפרש עוד הא דהכא דאו או קאמר וה"פ מתני' בשמסרה לו בי"ט וברועה אחד בעיר דלא סמכה דעתיה דרועה אחד מאתמול אבל אם מסרה לו מעי"ט ודאי הרי היא כרגלי הרועה דאיכא תרתי טעמי חדא שאין שם אלא רועה זה ועוד הרי מערב י"ט מסרה לו. בשיש שם עוד רועה אחד. זהו כאי נמי הוא כלומר א"נ מתני' ביש שם שני רועים מיירי ומסרה להם מעי"ט ולפיכך כרגלי הבעלים אבל אם אין שם אלא רועה זה שמסרה לו אפי' לא מסרה לו אלא בי"ט הרי היא כרגלי הרועה. והשתא פירושא בתרא דהכא עולה כפי שיטת הרי"ף והרמב"ם: