המביא כדי יין ממקם למקום\. מוקצה שיבש אסור ליגע בו. היינו בשלא ידעו הבעלים שכבר יבש וראוי לאכילה ואסחו דעתייהו מיניה מבעוד יום וכדקאמר הכא בריש מכלתין וע"ש שביארתי בענין דהב"י כתב בזה דהירושלמי פליג אגמרא דילן דנ"ל דלא פליג דמה דאמר בבבלי דף כ"ו בפשיטות והאמר רב כהנא מוקצה שיבש ואין הבעלים מכירין בו מותר היינו בשבת כדאיירי התם והכא בי"ט הוא דאיירי וקיי"ל כרב נחמן דאחמיר במוקצה בי"ט מבשבת וכתבתי עוד שם דעוד איכא נ"מ בהא בדין ביצים שנמצאו במעי אמן בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ולפי סברת בעל המאור ז"ל דאף לפי דעת הסוברים לאסור ביצים שנולדו בי"ט מתרנגולת העומדת לגדל ביצים משום מוקצה וכדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל בזה דפסקו כרב נחמן היינו דווקא בעומדת לגדל ביצים לגדל אפרוחים דבהא הוא דאסחו דעתייהו מינייהו. ולפ"ז בביצים שנמצאו במעי אמן שרי אפי' התרנגולת עומדת לגדל ביצים שהרי אלו אינן ראוין להוציא אפרוחים ואי משום דלא ידע בהו מערב י"ט שימצאו במעי אמן למחר כשעבר ושחט התרנגולת בי"ט א"כ דמיא לדין מוקצה שיבש ולא ידע בו ותליא במה שנתבאר אי פליגי הני תרי תלמודי או לא פליגי ועיין שם במה שנתבאר עוד מענין בס"ד: