חוץ מיציאותיו של זה ושל זה. וכן אמר התם דף ק"ה ע"א חוץ מן ההוצאה וכמו שפסק הרמב"ם שם סאתים וכדברי ר' ינאי דקאי ד"ל כוותיהו ומפרשה סאתים שאמרו חוץ מן ההוצאה:
כדי הזרע הנופל בה. וכן פי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה ואחריו נמשך הרב כשעור מה שזרע בה. ורש"י ז"ל פי' שיכול לחזור ולזורעה לשנה הבאה מתבואת שנה זו והיינו הך. ובריש פ"ה דפאה תנן הרוח שפיזר את העמרים וכו' רשב"ג אומר נותן לעניים בכדי נפילה ומפרש התם ר' אבהו בהאי תלמודא ארבעת קבין לבית כור ומקשה הש"ס דר' אבהו אדר' אבהו דהכא אמר בנופל לה כדי לזורעה והכא הוא אמר הכן ולא משני מידי ונראה דלא חש הש"ס להאי קושיא דשאני הכא דעיקר קפידא הוא על כדי זריעה שאז חייב האריס לטפל בה שאפשר שתצלח לשנה הבאה אבל התם מה שייך כדי זריעה ונותן לעניים ד' קבין למקום שזרעו בו כור והוא הפי' בית כור דפשיט לי' ר' אבהו לר' זעירא התם בפאה וכדאמר בתלמודא דילן בפרקין שם ע"ב וכן פי' הרמב"ם בחבורו פ"ד ממתנות עניים הלכה ה' למאי דפסק שם כרשב"ג. וזהו הטעם הנכון לפירוש הרמב"ם בחבורו ובפי' הר"ב שם דר' אבהו בעצמו שפי' הכא כדי זריעה פי' שם בדרך אחר ומטעמא דאמרן ופסק כרשב"ג דהתם משום דשקיל וטרי בש"ס אליביה ולפרש דבריו: