רב הונא אמר בשומרי פירות וכו'. א"א להעמיד הגי' שכתובה בספרים דהא מילתיה דרב הונא כמילתיה דרב דהתם דף צ"ג ע"א אתיא כדמוכח דמייתי סייעתא מפרת חטאת אלמא דס"ל משמר כעושה מעשה דמי ובגנות ופרדיסין דמחובר שלא בשעת גמר מלאכה הוי אפי' עושה מעשה אינו אוכל מן התורה כדתנן במתני' ומהיכי תיתי שומרין אלא ודאי כדפרישית והוחלפו השיטות בכאן ורב הונא ס"ל ממש כרב דהתם דקסבר דעושין מלאכה במחובר לקרקע שלא בשעת גמר מלאכה אוכלין מהלכות מדינה הן וכדכתבו התוס' שם אליביה דרב וכן ס"ל בשומרין. ושמואל דהכא היינו שמואל דהתם. והמסקנא כשמואל כדאמר רב אשי התם דדייקא המתני' כוותיה. ומיהו הא דמייתי סייעתא הכא לרב ודריש לה מקרא דשומר כעושה מעשה הוא לא קאי הכי התם אלא דמסיק דמדבריהם הוא גזירה שמא יזוז בה אבר וכן כתב הרמב"ם בריש פ"ה מהל' פרה ושמא הכא נמי קרא לאסמכתא בעלמא הוא. וטרחתי וחפשתי אחר ברייתא זו ולא מצאתיה לא בתוספתא ולא בספרי ולא בשום מקום בברייתות הנמצאות לפנינו: