רב אמר כי לי בני ישראל עבדים. מבואר בפנים הוא. ומילתיה דרב דהכא אתיא כשינויא קמא אליביה דקאמר התם דף ע"ז ע"א דמקשי עליה דקאמר הלכה כר' דוסא ומי אמר רב הכי והאמר רב פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום וכו' רב ס"ל כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא וא"כ רב פליג על מתני' דכר' דוסא אתיא דס"ל דאף פועל אינו יכול לחזור בו וכדכתבו התוס' שם ד"ה רב פליג וכו' להאי שינויא ומילתיה דר' יוחנן דהכא מיתוקמא כהמסקנא דהתם. וכשינויא בתרא אליביה דרב התם ואב"א וכו' ומתני' הלכתא היא. ומוסיף האי תלמודא דאיכא בינייהו לענין הבעה"ב והכי מוכחא הסוגיא דהתם לעיל דף ט"ו ע"ב כר' יוחנן דהכא דלדידן דקי"ל פועל יכול לחזור בו ומתני' בקבלן איירי. ונמצינו למדין מהמתני' דבה"ב אינו יכול לחזור בו לאחר שהתחילו במלאכה בין בפועל בין בקבלן וזה מבואר הוא וכמ"ש הטור בסי' של"ג בד"א בזמן שלא התחילו במלאכה הלכך בעה"ב יכול לחזור בו כ"ז וכו' אבל אם התחילו במלאכה אין בעה"ב יכול לחזור וכו' וכדנלמד מהסוגיא. ומיהת למדין אני מסוגיא דהכא דמדמי קבלן לעבד עברי ואפשר דגם התוספות מודין בזה דמאי דכתבו בפ"ק דקידושין דף י"ז ע"א ד"ה חלה שלש וכו' לענין מלמדי תינוקות וכו' דאין לדמותן כלל לע"ע דעבד עברי גופו קנוי לאדונו וכו' היינו נמי בפועל כדין מלמדי תינוקות לזמן. ומהברייתא דמייתי התם בפרקין השוכר את הפועל ולחצי היום שמע וכו' ומדייק טעמא דאניס וכו' והתם הוזכר קבלן נמי לפי המסקנא דהתם אין להוכיח משם וכדמוקי לה רב נחמן בר יצחק בדבר האבוד וד"ה וה"ט דתני אונס דוקא וא"כ אפילו לסברת התוספות דפועל אין לדמותו לע"ע ודינו לענין אירעו אונס שאינו נוטל אלא מה שהרויח מ"מ בקבלן יש לדון דמהכא שמעינן דמדמי קבלן לע"ע וכי היכי דדמי לענין חזרה איכא למידן נמי לענין האי דינא דהא עכ"פ קורהו הש"ס לקבלן עבד עברי. ועיין בש"כ שם סעיף ה' דמאריך בענין זה: