חזקיה אמר לצורכה בירושלם מצרפה ביפה. מאי דפרישית בפנים הוא לפי הנראה מהסוגיא דמעשר שני דחזקיה על מתני' דהתם קאי. אבל הנכון הוא דעל מתני' דהכא ועל סלע חסרה קאי. וכעין דמפרש לדחזקיה בבבלי דף נ"ב ע"ב דמסיק התם כשם כשבא לפורטה פורטה בשוויה בא לחללה מחללה בתורת יפה. כמו שהיא. ותרי זילי לא מזלזלנינן ביה. והיינו דקאמר הכא כשבא לצרפה בירושלם בפרוטות מצרפה ביפה שלו כמו שהיא שוה כך אם בא לחללה בגבולין מחללה ברעה דאף שמותר לחללו עליה מעשר שני בגבולין אינו מחלל אלא ברעה כשווייה דתרי זילי לא מזלזלינן במעשר. ופריך והא תנינן וכו' כלומר הא עכ"פ חד זילותא מזלזלינן א"כ אמאי תנינן התם כמו שהבאתי בפנים בורר את היפה וכו' ויבור הרעה ויעשה אוחה לחלל מעות נחשת עליה דהא מותר לחלל בגבולין על הרעה כפי שווייה ומשני שאני התם שכבר הוכח וכו'. כלומר דהרי נתערבו ושמה היפה היא של מעשר ומפני שכבר הוכח בה ספק מעשר בורר את היפה אבל הכא נותנה וכו' וכן מפרשינן לסוגיא דהתם דחזקיה על מתני' דהכא קאי: