רבי אבהו בשם ר' יוחנן הלכה כרשב"ג וכן פסק ר' יוחנן התם דף ל"ח ע"ב כרשב"ג ורבא א"ר נחמן הלכה כדברי חכמים. והרא"ש ז"ל כתב לכאורה נראה דהלכה כר' יוחנן וכשמואל ע"ש ונראה דלא החליט כן ובענין מה שדקדק שם על הרב אלפס ז"ל שפסק כרבא דבתראה היא וכתב דרבא לאו משמיה דנפשיה קאמר. ובתשו' מהרי"ק שורש קל"ז כתב דהאי כללא דהלכתא כרבא לגבי' דאביי אפילו היכא דפליגי לאו משמי' דנפשייהו ומשמע שם מדבריו שכתב בשם הסמ"ג דכללא כבתראה נמי הכין הוא וע"ש. ועיין לקמן ריש פ' השואל שהבאתי דברי התוס' שקיימו לכלל זה וכן הרמב"ם ריש פ"ז משאלה ופקדון פסק כדברי חכמים וכרבא אמר רב נחמן וכן דעת רוב הפוסקים. ונראה דסתמא דהאי ש"ס נמי ס"ל הכי דהא מייתי עלה כהדא דר' יוחנן חקוקה וכו' וכלומר בכי הא הורה רבי דמוכרן בב"ד ובכה"ג כ"ע מודים בזה דהא אפילו חסרו יתר מכדי חסרונן קאמר התם דדברי הכל מוכרן בב"ד ומכ"ש הכא דאזלו לאיבוד לגמרי. וזה מוסכם הוא כדפסק הרמב"ם שם: