ולא יקרו בו שלשה בכרך אחד. בבלי דף כ"ט ע"ב רמי אמתני' דהא משמע מהברייתא דשנים קורין ואמר אביי ל"ק כאן בענין ח' כאן בשני ענינים ופי' רש"י ז"ל בשני ענינים קורין דלא אתי לשמוטי מהדדי בענין א' אין קורין והרמב"ם ז"ל פ' י"ג הל' י"ג פי' בהיפוך ולא יהיו שנים קורין בשני ענינים שמא ימשוך זה וימשוך זה ויכלה הספר אבל בענין א' קורין ולא יקראו ג' בספר א' ואפילו בענין אחד. והביאו האחרונים לדברי הרמב"ם ולא כתבו מאיזה טעם פי' כן ונראה דדעתו ז"ל לדקדק מזה דקתני בכרך אחד דמשמע ג"כ בענין אחד וא"כ לפרש"י מדייק המקשה הא שנים קורין בענין אחד והשתא קשה מאי משני כאן בענין אחד וכו' אכתי מאי שנא ג' דנקט אפילו שנים אין קורין בענין א' ולפי' הרמב"ם ניחא דברייתא מיירי בענין א' ואפ"ה ג' אין קורין דנפישי גברי ושנים קורין ומתני' בשני ענינים מייריי. ובמה דמחלק הכא בין חדשים לישנים לא גריס בבבלי כן באבידה כ"א במפקיד גריס התם אליבא דסומכוס הכי והרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' שאלה ופקדון פסק כהת"ק דברייתא דלא מחלק אלא לעולם כל י"ב חדש דדוקא במפקיד כדמשמע מפשטה דברייתא והב"י בסי' רצ"ב כתב דנראה דכן דעת הרי"ף והר"ש ז"ל. ובודאי דעת הרא"ש נראה כן דהעתיק כלישנא דהברייתא. והש"כ נטה לדברי הב"ח ע"ש: