מהו אם השבח יתר על הוצאה וכו' התוספ' בדף ק' ע"ב ד"ה אם השבח וכו'. מביאין להאי דהכא וכבר הקשה ר"י על הפי' שפירשו ובהג"א מביא בשם הר' אלחנן לפרש ואינו מבורר כ"כ וראיתי בשיטה למב"א ז"ל שמביא בשם תוס' שאנץ לפי' הר' אלחנן יותר בקצה ביאור ומקשה על זה ג"כ אם בשנתן לו גם הסממנין א"כ נותן לו דמי צמרו וסממנין מיבעי ליה כדמקשה הש"ס התם לעיל דף צ"ט ע"א ויש שם עוד פי' אחר לא רציתי להעתיקו מפני שהוא מלא טעיות ודוחק הרבה. וכבר עמדתי על מה שיש לדקדק ומתוך מה שפירשתי בפנים יתבאר הכל ומדויק בהא דשאל הש"ס הכא מהו אם השבח וכו'. וכן הפירוש שבח יתר על הוצאה וכו'. כמבואר הכל בפנים. והש"ס הזה אינו חושש לדיוקא דהתם דמי צמרו וסממנין מיבעי ליה לפי שהולך לשטתו דלעיל פסק כרב אסי דאומן קונה בשבח כלי וכדבעי התם לשנויי לפי ה"א דשמואל אית ליה דרב אסי ע"ש. ואם דלא קי"ל בהא כרב אסי לא נ"מ לדינא דהכא שהדין אמת הוא שאם אירע שנתן לו גם הסממנין והיה החשבון כן יכול הוא לומר לו את אובדת דידך וכו' וכן הכל לפי החשבון אם היה הריוח או ההוצאה באופן אחר פחות או יותר. וכן הא דקאמר לענין דין השליח ואת תשמע מינה וכו' זהו בכלל שאמרו בדין השליח המעביר על דעת משלחו לענין שאם רצה לקיים המקח אלא שטוען אתה הפסדת שלא הלכת למקום פלוני דההפסד לשליח וכמבואר בדברי הטור והמחבר בסי' קע"ו וקפ"ג בענין אם שינה והוליך הסחורה למכור למקום אחר דההפסד לעצמי ואם היה ריוח להמשלח ואם היה למחצית שכר ההפסד לעצמו והריוח לשניהם וזהו ממש דין הנזכר כאן בענין קניית השליח דהיינו הך ועיין בדיבור דלקמן: