רבי חזקיה אמר בשתי שבתות פליגין. סוגיא זו ביררתי אחר העיון עם פי' התוספתא כאשר היא לפנינו. ובענין זה הובאה בבבלי בשילהי פרקין ויש שם כמה נוסחאות מהברייתות ואנכי כתבתי ופרשתי בכאן לפי אשר כתובה והועתקה ובהסברות לפי הענין ואשר נאמר בה. ומתוך דברי ר' חזקיה אנו למדין דאית ליה ג"כ האי סברא אליבא דרבנן דקנסינן ליה למי שפתח בתחלה וקיבל שלא כסדר וכדרבא התם אליבא דרבנן בזה. אלא דלרבא ס"ל דקנסינן ליהויריב אפילו קיבל בשבתו משום שקיבל האשה בתחלה והכא א"א לומר כן אלא טעמא דקיבלו שלא בשבתן וכפי אשר מוכח מנוסחת האי ברייתא וכפי זאת אומרת וכו'. ומהאי סברא שכתבתי בענין דלר"י קנסינן ליה למי שגרם בקבלתו שינוי והיפוך הסדר יש ליתן טעם למאי דאוקי רבא התם דוקא בשקיבלו בשבת אחת ומשום דהתם אינו מוכרת לזה אלא אפילו קיבלו יהויריב במשמרתן שפיר איכא טעמא לכל חד כדאית ליה. וכן להנוסחא שלפנינו ל"ק מאי דאקשי התם לרב אליבא דר' יהודא פשיטא הכי אית ליה דקמ"ל תקנת הקרבן לר' יהודה וקמ"ל נמי דבני יהורב הן שיקריבו את האשם אחר ג"כ כדפרישית. ולמדנו ג"כ מכאן לפי זאת אומרח דמסיק דהיכא שזכו בשלהן במה שהגיע ימי משמר שלהן אחר ימים ועדיין נתעצלו ולא רצו לזכות במה שבידן אבדו זכותן והתם קאמר כגון דנפק משמרתו וכו' ומילתא אחריתי הוא. אבל הכא דייק מדקתני בתוספתא עבר משמרתו וכו' דבזה כ"ע מודו דאם הגיע משמרתן ונתעצלו ולא הקריבו הפסידו וזכי הן שלאחריהן בהכסף שבידם ובזכותן של אלו להוציא מידם ולמסור זכות הקרבן להם:
סליק פירקא בסייעתא דשמיא