1
רב הונא אמר כשנחבט בקרקעו. כדפרישית בטיט ורפש שנעשה מחמתו. ולפי' השני שפירשתי אם דלפי הגי' ורהטת הסוגיא נראה הכי מ"מ יש לפקפק ע"ז. וגי' דהכא לא דמיא לגי' הבבלי דף ל'. ובלאו הכי מה דאמר רב הונא הכא בחיוב כלים אמרה רב התם ורב הונא מחייב התם גם בנזקי אדם בדלא תמו מיא. ודרך הירושלמי בחליפין. אלא דלישנא דאבל וכו' דאמר הכא קשה וצריך ליישבו כפי' הא' שפירשתי. והרמב"ם פסק כהאי מתני' בפי"ג הלכה י"ב ובנזקי אדם למאי דקי"ל. ועכ"פ נלמד מסוגיא דהתם לדידן ולפי הגי' שלפנינו דתמו מיא נמי חייב הוא לרב כדאית ליה ולשמואל דקי"ל כוותיה כדאית ליה וזהו שכתב הרמב"ם שם נבלעו וכו' לומר דאפילו נבלעו ונשארה הארץ חלקה אפ"ה אמרינן דעדיין הנזק בא מחמתו וחייב בנזקיו ובנזקי אדם כדלעיל: