ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. הקשו בתוס' דף ט"ו ע"א הא האי לפניהם לא קאי על אשה דבפ' בתרא דגיטין דף פ"ח ע"ב דרשינן לפניהם ולא לפני הדיוטות ואשה פסולה לדון וכו' וכן הקשה הרשב"א ז"ל ומסיים דבהדיא אמרינן בירושלמי פ"ד דשבועות ועמדו שני האנשים וכו' למדת שאין האשה דנה וכו' וא"כ לרבות נשים מכאן מניין וי"ל דמלפניהם מרבינן אפילו נשים שישנן בכלל דינין ומתשים לפניהם דרשינן דיינין מומחין עכ"ל וכן תירצו התוס' בגיטין דקרא איירי בכל ענין בין בדיינין בין בנידונין. ולפי העתקת האי ש"ס לברייתא דר"י דלא סיים בה השוה הכתוב אשה לאיש אפשר לומר דלאו מלפניהם הוא דריש אלא מואלה המשפטים האמורה בפרשה דהשוה אותם דמצינו בפרשה וכי יגח שור את איש או את אשה וגו' מה להלן השוה אשה לאיש אף לכל הדינים השוה הכתוב אשה לאיש. ועיין לקמן בפ' זה בורר הלכה ט' ד"ה אף כאן אנשים מה שכתבתי שם בס"ד:
מיכן שמחצין את הנזק מיכן שזה מפסיד חצי הנזק וכו' יש לפרש דהאי קאי אפחת נבילה וכמ"ד דפחת נבילה דמזיק הוי פלגא. וכן אמר בהדיא הכא לקמן פ"ג הלכה י"א ומה מקיים ר' יהודה וגם את המת יחצון מיכן שזה מפסיד חצי נזק וזה מפסיד חצי נזק. וכלומר שבהחצי נזק גופו מצינו לפעמים דשניהם נפסדין אם פחתה נבילה בין מיתה לשעת העמדה בדין. וראיתי בהרי"ף דגריס הכא מלמד שזה משלם חצי נזק וזה מפסיד חצי הנזק. והיינו הך דמחצין ואפשר דלא גריס לרישא ומלקמן מוכח כמ"ש ועיין שם: