בכותל סודמין היא מתני'. יש לפרש בענין פלוגתייהו דרבי לא ורבי יוסי דפליגי כפשוטו לרבי לא בכותל אטום וסתום שאין בו חלונות מיירי וליכא טעמא דלא יאפיל אלא טעמא דדוושא בלבד ורבי יוסי מוקי לה בכותל שיש בו חלונות דאיכא טעמא משום דוושא וגם כן שייך הרחקה מהחלונות בכדי שלא יאפיל וכגון שהוא בנוי מן הצד וכדמוכח מסיפא דמתני' דקתני ובחלונות כגירסא דהכא במתני' דמשמע דאדלעיל קאי דבחלונות שבאלו כתלים צריך בין מלמעלן וכו'. וכדמתרץ התם בדף כ"ב ע"ב אליבא דרבא בבא מן הצד והיינו כפירוש הרמב"ם ז"ל כמ"ש בפירושו ובחיבורו בפ"ט משכנים הל' ט' שכתב ראובן היה כותלו סמיך לכותלו של שמעון כמין גם וכו' וזה כפירושו לתרץ ג"כ הא דפריך התם בריש הסוגיא כותל קמא היכי סמך וכו' וכדפרישית בפנים במתני' וכל הסוגיא דמוכחא כפירושו וכדרכו ז"ל. ובמה שהיה נראה לומר דהכא קאמר מכנגדן שלא יאפיל את הצדדין וזה לכאורה פירושו כותל שני של ראובן מכנגד כותלו הראשון וכעין שכתבתי בפנים וכמה שהביא הה"מ בשם מי שכתב בשמו של הר"י מיגש ז"ל ובאמת לא כן הדבר כי לא פירש כן הר"י הלוי כמו שאביא פירושו לקמן וכן הרמב"ם כתב שם ובא ראובן לעשות כותל שני כנגד כותל שמעון וכו' כזה וכן הכא יש לפרש כן מכנגדן שלא יאפיל את הצדדין צדי החלונות שבכותל שמעון שהוא כנגדו וכדמייתי ראיה מהתוספ' ששם כתוב מן כנגד החלון והיינו כמלא החלון צריך להרחיק זה הכותל בכדי שלא יאפיל אור של החלון והשתא תרווייהו איתנהו משום דוושא ובכדי שלא יאפיל והיינו בכותל שיש בו חלונות וה"ק ובחלונות בלאו הכי צריך ד' אמות מכנגדו בכדי שלא יאפיל ומפרש הוא ז"ל להא דהתם נמי כן דמקשו ליה לרבא דקאמר טעמא משום דוושא והא בכדי שלא יאפיל קאמר אבל משום דוושא לא ומשני הב"ע בבא מן הצד וכלומר הא ע"כ מתני' מיירי דכותל הראשון עשאו מן הצד דאי לאו הכי היכי סמך ליה משום דוושא כדאמר לעיל ועכשיו שבא לסמוך כותל שני כנגד כותל שמעון צריך להרחיק משום דוושא ארבע אמות ואם יש חלונות בכותל שמעון בלאו הכי צריך הוא להרחיק מכנגדו בכדי שלא יאפיל. וזהו ובחלונות וכו' דקתני במתני' וברייתא מפרשה לה והכי איתא בתוספתא החלונות ד' אמות מכנגדן כדי שלא יאפיל. וכמה שכתב היא ז"ל בפ"ז מדין החלונות והוא כמו שנלמד מהא דקאמר התם לקמן וזה שייך אפי' במקום דליכא משום דוושא ונמצא פירושו ז"ל מכוון מסוגיא דהכא ודהתם. וכבר מבואר שיש פירושים ושיטות אחרות בענין זה וכמ"ש הרמב"ן ז"ל בחידושיו ופירש בשם רבינו האי גאון ז"ל דהכא מיירי דבכותל ראשון מחל לו והרשהו לסמוך והטור בסי' קנ"ה כתב ולדברי הרמב"ם ז"ל דרך אחרת בזה והה"מ כתב ודבריו כדברי רבו ז"ל. ובעיקר הקושיא שהקשו לא ביאר כלום דהא בריש הסוגיא קאמר וקמא היכי סמיך וכו' אלא אמר רבא וכו' ונפל לא יסמוך וכו' ובדרישה כתב שנראה לו דהרמב"ם לא גריס ונפל כדברי רבא והאריך שם בענין כותל פחות מד' אמות מהיכן למד לומר כן וע"ש ובענין הגי' בדברי רבא ברחוק ד' אמות שהוא דוחק. וראיתי בפירוש הר"י הלוי מיג"ש ז"ל וז"ל דייקינן בגמרא וכותל קמא היכי סמוך ליה לכותל חבירו ואוקמה רבא דה"ק מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו בארבע אמות פי' רוחב כותלו סמוך לאורך כותלו של חבירו לא יסמוך לו כותל אחר כנגדו ארכו כנגד אורך כותל של חבירו לעשות ממנו בית אא"כ הרחיק מכותלו של חבירו ד' אמות מ"ט דדוושא דהני ד' אמות מהני לכותל חבירו ומשום הכי מצי לעכובי עליה וליכא הכא לאקשויי וכותל קמא היכי סמך דהאי כותל קמא רחבו כנגד אורך כותלו של חבירו הוא דאכתי איכא דוושא ואי משום רוחב כותל לההיא פורתא לא חיישינן עכ"ל הרי לפניך להדיא דלא היתה גירסתם ז"ל ונפל בדברי רבא. וכן עיקר יסודו של הדרישה נפל במה שרצה לפרש דברי הרמב"ם בענין כותל פחות ארבע אמות מההיא דאמר רבא ברחוק ארבע אמות ופי' בדוחק ע"ש אבל באמת לא היו גורסין כן כמו שהוא לפניך אבל פשוט הוא דלגירסתם ז"ל שגורסין בד' אמות א"כ מכאן למד הרמב"ם זה דדוקא בכותל חבירו בד' אמות הוא דקאמרי' דצריך חיזוק הארץ. וכך הם ז"ל מפרשין לדברי רבא כותל חבירו שהוא בד' אמות. ויתר הדקדוקים שהאריך בדרישה לעיל בהסוגיא לפי פי' הרמב"ם כבר מבוארין הם במה שביארתי לעיל ואין להאריך: