השותפין. הכל כמנהג המדינה כדקאמר בגמרא התם לאתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא ומוכיח ר"ת ז"ל במתני' ד"ה בגויל וכו' דמדלא קאמר לאתויי לפי מה שנהגו בכל המקומות אם פחות או יותר ש"מ דדוקא בהוצא ודפנא אבל בפחות מכאן אפי' נהגי מנהג הדיוט הוא ומכאן דיש מנהגים שאין לסמוך עליהם אפי' היכא דתנן הכל כמנהג המדינה וכן דעת הרא"ש ז"ל וכתב ואם נהגו ביותר לא כפינן ליה דקים להו לרבנן דלא בעו טפי בשיעור עובי החומות. אבל הרמב"ן ז"ל בחידושיו כתב על דברי ר"ח ואין זה נכון דמתניתין לא קתני מנהג בתחלה אלא לבנין הגויל והגזית אבל לא לרחבן ומסיק שם דאם היה מנהג ידוע לשותפין וכגון שהתנו עליו אנשי העיר במעמד כולן כופין זא"ז לבנות כמנהגם הידוע ואפי' נהגו לבנות גויל רחב ארבע אמות וע"ש דבזה כיון הוא ז"ל לתרץ מה שהביא לדייק בתחילת דבריו דליתני הכל כמנהג המדינה והכל בכלל ולמה פרט כל אלו וכמו שהקשה הרא"ש ז"ל וכן התוס' ולפי מה שנתבאר בדבריו לפי דעתו ניחא דמקום שנהגו אגויל וגזית וכו' קאי והכל כמנהג המדינה אשיעור רחבן קאי. וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ב מהלכו' שכנים הל' ט"ו רוחב מקום הכותל משל שניהם וכמה יהיה רחבו הכל כמנהג המדינה ואפי' נהגו לעשות ביניהם בקנים וכו' וכן הכוונה אם נהגו ברחב הכותל יותר משיעור המפורש במשנה. ולמטה בהל' י"ח כתב שם מקום שנהגו וכו' כלשון המשנה. ובהג"א כתב ג"כ כדעת הרמב"ם והרמב"ן ז"ל: