אמרי בפתוחות הוי עובדא. וכלומר דלא תיקשי ממתני' דקתני אם היה בחזקת המשתמר מותר הלכך קאמר בפתוחות הוה עובדא ומתני' בסתומות מיירי וכ"כ התוס' דמתני' איירי בסתומות ומיהו אם מפרשי' לכולה מתני' דבסתומות איירי או דוקא הך חלוקה דמעביר יש שיטות מחולקות בזה דהראב"ד ז"ל מפרש דחלוקה דמעביר הוא דבסתומות איירי מביאו הרשב"א ז"ל בתה"א בית ה' שער ד' וכתב דחילוק יש ביניהם דבחנות וספינה דאין לו רשות ליגע בחביות אפי' פתוחות נמי אבל במעביר דוקא סתומות דקרוב הוא ליגע אם היא מליאה כדגרסי' בפ' ר' ישמעאל נכרי דארי כובא וישראל אזיל בתריה מליא אסור. הלכך אם היא מליאה אסור ואפי' לא הניחו הישראל כלל ואם היא חסירה אם העלים עיניו אסור שמא הורידה מכתיפו ונגע ואומר לנוח מעט הוצרכתי. ודעת הרמב"ן ז"ל נמי הוא שוה לדעת הראב"ד בזה דאינך חלוקות דמתני' בחביות פתוחות לגמרי איירי דומיא דסיפא דלגין על הדולבקי ובחלוקה דמעביר ס"ל נמי דבפתוחות לגמרי ודאי חיישינן כיון שהם על כתיפו ויכול הוא ליגע בהדיא אלא דאם הם פקוקות בפקק של עץ וכיוצא בו לא חיישינן ובהכי איירי מעביר דמתני' ועל מה שכתב הראב"ד דבחסיר' נמי חוששין שמא הורידה מכתיפו כתב הרשב"א ונראין דבריו בזמן שאינה חסירה כ"כ שאם הרכינה בעודה על כתיפו יכול ליגע בו אבל אם היא חסרה כ"כ שאינו יכול ליגע ביין אא"כ הורידה מכתיפו לא חיישינן דמירתת והכין איתא בירושלמי אמר רבי שמואל מעשה וכו' עד וחזר. פי' טרף בין כתיפיו עד שהרכין החבית ונגע ביין בידו אלמא כל היכא דיכול להרכין בעודה על כתיפו וליגע חוששין אבל להורידה מכתיפו לא חיישינן דמירתת ע"כ מדברי הרשב"א ז"ל. ומזה נבין דמה שהביא הרא"ש ז"ל בפרקין דברי הראב"ד ודברי הרמב"ן במה דמחולקין בחלוקה דמעביר אם בסתומות ממש או בפקק של עץ והובא בדבריו אחר דברי הרמב"ן ואמר נמי בירושלמי וכו' הם לא שייכים כלל על דברי הרמב"ן כ"א אחר דברי הראב"ד במה דחושש בפתוחה וחסירה שהם כדברי הרשב"א דלעיל ועי' בב"י סימן קצ"ט והמעיין בדברי הרשב"א יראה שהוא כמה שכתבתי אלא שחסרו מקצת דברי הראב"ד בהעתקת הרשב"א ובהעתקת הרא"ש בזה הוא נכון ודעת הרמב"ם ז"ל לפרש כל הנך בבי דבמתני' דבסתומות איירי כמו שכתב לאלו דינים הנשנים במשנה בפי"ב ממ"א בהל' י"ו וי"ז וסיים וכל הדברים האלו בחביות סתומות אבל בפתוחות אפי' לא שהה מאחר שהודיען שהוא מפליג היין אסור ועי' בכ"מ שם ובודאי אין דעת הרמב"ם ז"ל לחלוק על האי תוספתא פרואר וכו' והבאתי לזה בשלהי פרקין דלעיל שהרי כל הפוסקים ז"ל השוו האי תוספתא להא דאמרינן בפירקין דף ע' ע"ב חצר החלוקה במסיפס דבנכרי אינו עושה יי"נ אע"פ שפתוחות יכול הנכרי ליפשט ידו וליגע משום דמירתת וכ"כ הרשב"א ז"ל להשוותן והרמב"ם כתב להאי דחצר וכו' בפי"ג הלכה ז' ועיקר הטעם לדינא דמתני' לדעתו ז"ל ביאר כאן בהדיא מאחר שהודיען שהוא מפליג א"כ חיישינן משום דלא מירתת סמכה דעתו: