חלילין של ע"ז אסור למוכרן. ובתוספתא ריש פ"ז הגי' חלילין של ע"ז אסור לספוד בהן ואם היו מעלין שכר למדינה אע"פ שהן עשוין לצורך ע"ז מותר לספוד בהן. וכן העתיק הרמב"ם ז"ל בפ"ט מעכו"ם הל' י"ד לרישא דתוספתא ולא העתיק הסיפא ולטעמיה אזיל דכתב בפ"ז בהל' י"ז בדינא דמתני' היה לה ולאחרים נהנין ממנה אפי' בטובת כהניה ובלבד שלא יתן שכר וזהו כלישנא קמא דאביי דהתם דמתני על רישא דמתני' ובסיפא כיון דאיכא אחרים בהדה אפי' בטובת כומרין נמי שפיר דמי והיינו בטובת דברים אבל שכר לעולם אסור דקא מהני לע"ז וכתב הר"ן שכך פי' הראב"ד ז"ל הא דבטובה ושלא בטובה ולפיכך לא פסק הרמב"ם כהתוספתא והירושלמי שפירשו להמתני' על דרך התוספתא ע"ש ונראה דמדמה הוא ז"ל האי דינא להא דאמרי' בפ"ק בחניות המעוטרות דכל היכא דשקלי מכס לע"ז אסור ומשמע דאע"ג דאיכא הנאת אחרים בהדה כסתם יריד דאיכא נמי טובת המדינה. אבל דעת הרא"ש ז"ל כדעת ר"ת שהביא סייעתא מהתוספתא ומדהכא דכל היכי שאינו מחזיק להם טובה אפי' בשכר מותר בדאיכא הנאת אחרים בהדה וכדכתב הטור בסי' קמ"ג ומשם נלמד פי' דברי הרא"ש ז"ל וע"ש ובהגה שם כתב דברי הטור על דברי הש"ע שהם דברי הרמב"ם ז"ל וכדעת י"א היה צ"ל: