איזהו צל צילה וכו'. הר"ן ז"ל תמה על הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ז מעכו"ם הל' י"א אסור לישב בצל קומתה ומותר לישב בצל השריגים והעלים שלה דהא מהכא משמע כפי' רש"י ז"ל בצל צילה כדפרישית במתני' דאע"פ שזה הירושלמי דשרי צל צילה חולק על גמרתינו מ"מ למדנו ממנו פירוש צל צילה. ולענ"ד נראה דגם דברי הרמב"ם נכללין הן בפירושא דצל צילה דקאמר הכא כל שאילו תיפול והיא נוגעת בו זהו צילה דמשמע שהאשרה עצמה היא נוגעת בו וכל שאילו תיפול ואינה נוגעת האשירה עצמה בו אלא צל העלין והשריגים הוי צל צילה. וה"ה צל הארוך מקומתה הוי צל צילה כפרש"י ז"ל. ובענין מה שהתיר הרמב"ם לכתחילה בצל צילה כתב הר"ן דלא גריס התם בלישנא בתרא אלא דמכלל בצל צילה יושב ותו לא מידי ומ"מ הניח בצ"ע דאפי' אי איסורא דרבנן הוי כיון דבלישנא קמא פשיטא לן לאיסורא ובלי' בתרא מספקא לן לית לן לדחויי פשיטותא דלי' קמא משום ספיקא דלי' בתרא עכ"ל וכבר הבאתי בפ' השואל בשם תשובת מהרי"ק ז"ל דכל כה"ג דרכו של הרמב"ם ז"ל לסמוך על הש"ס דהכא דקאמר בהדיא בשם רבנן דתמן צל צילה מותר: