נודות הנכרים גרודות וכו'. בתוספתא גריס כמו שהבאתי בפנים ובסיפא בקנקנים גריס התם סתמא קנקנים של נכרים חדשות מותרות וישנות אסורות והש"ס מפרש לה הכא חדשות אע"פ שהן זפופות מותרות וישנות אע"פ שאינן זפופות אסורות וכדמפרש ר' אבהו טעמא דרישא דקנקנים קילי בחדשות ומזופפות משום שאיו דרכן לתת לתוכן חומץ של יין בשעה שזופתין אותן ולפ"ז בסיפא טעמא דהואיל וישנות הן הכניס הנכרי לתוכן יין ובלעי אע"פ שאין מזופפות. ונוטה גירסא דהכא במקצת לפי' ר"ת בתוס' ד' ל"ב ע"ב ד"ה כך היא גירסת הספרים בענין דמחלק בין נודות לקנקנים אלא דהוא ז"ל השוה שם גי' הברייתות להתוספתא ושם גריס בברייתא דקנקנים חדשים מותרין וישינים ומזופתים אסורים ופי' חדשים מותרין דודאי לא נתן הנכרי בהם יין מעולם כי מאחר שאינן זפותין אלו היה נותן בהן יין היה מינכר וישנים כשהן זפותין הן אסורין ואפי' נראין חדשים כי שמא נתן בהם הנכרי יין ואינו מינכר וכו' ופירושא דהכא להתוספתא סותר פירושו. ודעת הרמב"ם ז"ל כדעת פי' הר"ר אליהו שהביאו התוס' שם דלא מחלק בין נודות לקנקנים כפי אשר פי' שם ליישב גי' הספרים וכך הם דבריו ז"ל בפ' י"א מהל' מ"א הל' ט"ו ע"ש בדין נודות הנכרי וקנקניהם וכו' דבזה הכל במכניס לתוכן לקיום תליא מילתא. ובדין הלוקח כלים מן הנכרי שכתב בהל' י"ז נמי לא חילק בין נודות לקנקנים שסתם וכתב הלוקח כלים חדשים שאינם מזופתים מן הנכרים נותן לתוכן מיד ואינו חושש שמא נתן בהן י"נ ואם היו מזופתין מדיחן ואע"פ שהן חדשים. וזהו כגי' הברייתא דסיפא התם בדף ל"ג ע"א קנקנים של נכרים חדשים גרודים מותרין. כיון שאין מזופתין. ישנים ומזופפין אסורין. כלומר או ישנים או מזופפין וזהו כפי' רש"י ז"ל בזה אלא שאין דעתו ז"ל לחלק בין נודות לקנקנים מטעמא דאמרן דאם מכניסין בהן לקיום שוין הן לדינא וכן איפכא אם אין מכניסין בהן לקיום והחשש משום זפת הוא ג"כ שוין הן ויש סיוע לזה מדקאמר הכא טעמא אני עמדתי על זפת של קנקנים וכו' משמע הא במקום שנותנין לתוכן שוין הן לנודות וכן בכל חששא דאיכא למיחש במזופתין כך נראה לדעתו ז"ל ועיין בכ"מ בהל' י"ז ואין להאריך: