אותו היום בלבד או אותו היום בכל שנה. התם לא מסתפקא להו כלל בזה דגרסי' במשנה בהדיא אותו היום ואותו איש בלבד וקאמר בגמרא אותו היום לאפוקי לפניו ולאחריו. וה"ה דלא אמרינן בזה בכל שנה וכל הפוסקים לא הזכירו בדין יום תגלחת זקנו וכו' כ"א אותו היום בלבד והכא לא גרסי' בלבד במתני'. ובענין יום הלידה אם הוא בכל שנה או לא תליא נמי בפלוגתא דיום הלידה שבין הרמב"ם לבין הראב"ד ז"ל ובחילוף נוסחאות שבמשנה גם בזה דדעת הרמב"ם ז"ל דאין יום לידת המלך כשאר חגיהם אלא חג פרטי הוא כחג תגלחת זקנו וכו' ולא גריס במתני' אבל יום תגלחת זקנו וכו' וכנוסחת המשנה דהכא ומיום הלידה דקתני במתני' מתחילין חגי הפרטיים כמבואר בדבריו ז"ל בפ"ט שם בהלכה ה'. והכי הוה משמע נמי מסוגית הש"ס דהכא דמדמה להו תגלחת זקנו ליום הלידה למאי דשקיל וטרי כמבואר בפנים ובתגלחת זקנו לכ"ע אין חילוק בין מלך להדיוט דלא הוי אלא חג פרטי וא"כ ה"ה ביום הלידה אלא מדקאמר לעיל בסוף הלכה יום הלידה ויום המיתה עד כאן לציבור מיכן ואילך ליחיד משמע לכאורה דמיום תגלתת זקנו הוא דמתחיל התנא לחשוב לחגי הפרטיים שאינן שייכין אלא ליחיד וכדי שלא יהו הסוגיות סותרין זא"ז ע"כ לומר דעל הא דמציין יום הלידה ויום מיתה קאי דעד חג דיום הלידה בחגי הציבור מיירי שכל העם עושין אותו חג ודינם כשאר חגיהם ומיום הלידה ואילך הוא דמתחילין חגי היחיד. ומיהו א"א לפרש דשיטתא דהאי ש"ס אזלא כמסקנת ש"ס דילן בהא לפי שי' הרמב"ם ז"ל דהא האי ש"ס מפרש בהדיא יום גינוסיא יום לידת המלך הוא כדמייתי ליה קרא ויהי ביום הלדת וגו' ונהי דמפרשינן דלפי סוגית האי ש"ס יום הלידה וכו' הוא דמתחילין חגי היחיד ע"כ דס"ל דתרי יום לידה הן ויום לידת המלך מחגי הציבור הן וזהו כשי' הראב"ד דלקמן. ומה דמשמע מסוגיא דהתם בדף י' ע"א במה דמייתי ברייתא יום גינוסיא וכו' יום הלידה וכו' דלידת המלך הוי כיום גינוסיא (וזהו טענת הראב"ד ז"ל) סובר הרמב"ם דמהא ל"ק דלא שקיל וטרי התם אלא בפירושא דיום גינוסיא ולמאי דמסיק דיום גינוסיא יום שמעמידין בו המלך הוא א"כ מתני' מיתפרשא כדאמרי' מעיקרא ויום גינוסיא דוקא הוא חג כללי כשאר חגיהם אבל יום לידת המלך חג פרטי הוא כשאר יום לידת עכו"ם. ולדעת הראב"ד ז"ל שם בהשגה דיום לידת המלך חג כללי הוא כיום גינוסיא וזהו לפי גירסתו במשנה אבל יום תגלחת זקנו וכו' דמשמע דעד השתא בחגי הכללים איירי במתני' וכגי' המשנה בספרי הש"ס אשר לפנינו וזה שכתב על זה ויש להם פנים ע"ש דמגי' המשנה נראה כן. והשתא ממאי דשמעינן מהכא דמדמי תגלחת ולידה כחדא מסייעא ליה בחדא לדעת הרמב"ם דמיום הלידה וכו' מתחילין חגי היחיד וכפי גי' המשנה דהכא וגי' המשניות אשר לפנינו ובענין דמחלקינן בין יום לידת המלך דהוי כשאר חגיהם ובין יום הלידה דיחיד היה נראה דסובר הש"ס הזה כדעת הראב"ד בזה וכדאמר התם מעיקרא ודעת הרמב"ם הוא לפי המסקנא דהתם דיום גינוסיא יום שמעמידין בו מלך הוא וכי אמרינן דמיום הלידה וכו' חגי היחיד היא דמתחילין אין לנו סמך לחלק בין יום הלידה של מלך לבין יום הלידה דיחיד: