[הערה: אם כפירוש הרמב"ן שפירש "בכנפיו" במקום כנפיו, מנא לן להכשיר את העור? ואם כפרש"י "בכנפיו" שאינו צריך למרוט הנוצות, היה לו לומר להכשיר את הנוצות? ואם אין צריך קרא לנוצות היה לו לומר "ושסע אותו בעורו"?]
ושסע אותו בכנפיו: רש"י ז"ל פירש שאינו צריך למרוט כנפי נוצתו. והרמב"ן טען עליו שהנוצה לא נקרא "כנף"; ועוד שאם כן לא זכר באיזה מקום ישסעהו, אם מלפניו אם מגבו. ועל כן פירש ב' של "בכנפיו" שהוא ב' המקום ורצונו לומר במקום כנפיו ישסעהו, דהיינו מגבו. ודבריו נכונים. ומכל מקום בהכרח ידעינן מזה גם כן שאין צריך למרט נוצתו; כי יש הבדל בין שני השמות כנף ואבר. שהפרק העליון שבו מחוברים הנוצות נקרא "אבר",(?) והנוצות המחוברות בו שבם יעופף נקראו "כנף" כמ"ש "יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו" (דברים לב) – שדרך הנשר לפרוש הנוצות בהם יקח גוזליו ועל האבר ישאם. ואמר "באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה" (תהלים צב) – שסך ומגין עם האבר, והחסיה ימצאו תחת צל הנוצות. וכן אמר "אם אברה חסידה ונוצה" (איוב לט). ואם כן, אם היה צריך למרוט הנוצות איך אמר "בכנפיו"? הלא אז לא נשאר רק האבר והיה צריך לומר "ושסע אותו באברתו"? והנה זה שלא יסיר הנוצות אינו צריך קרא שלא גרע מצמר שבראשי כבשים ושער שבזקן תישים שהיה קרב. רק דהוה טעינין שצריך להפשט העור (דהא בבהמה שהכשיר בו בית הראי, פסל את העור. וכל שכן שבעוף שפסל בו בית הראי שהעור פסול), וממילא יוסר הנוצה בהכרח. וז"ש בספרא, הובא בשבת (דף קח), "בכנפיו" – להכשיר את העור, רוצה לומר שאף שהפירוש כרמב"ן, במקום כנפיו, מדוע לא אמר "ושסע אותו מגבו"? ועל כרחך בא ללמד שישאר בו הנוצות כי אינו צריך להפשיט עורו.