1
[הערה: איך דריש שני דרושים ממלת "אותו"]
ושסע אותו: כבר בארנו (באילת השחר כלל קן) שכל מקום שבא מלת "אותו" בא לדייק ולבאר רק אותו, לא זולתו. ואמרו חז"ל שממעט את הפסולה; שאף שהדין הוא שאם עלתה לא תרד, אינו צריך שסוע, רק קריבה שלימה כמו שהיא. והנה יש לטעות על ידי דין קל וחומר שגם עולת בהמה טעונה שסוע, דהא חמורה מעוף שצריכה נתוח, וכל שכן שתטעון שסוע כעוף. אמנם אם כן היה לו לומר "ושסע אותה", בכינוי נקבה, ויסוב על שם "עולה" להורות שצריך שסוע מדין עולה. ובשכתוב "אותו", בכינוי הזכר, שמוסב על העוף, מבואר רק עוף טעון שסוע, לא עולה בכללה שהיא כולל עולת בהמה. וזהו שאמר "אֹתו" – אותו בשסוע וכולי.