Malbim on Leviticus, Vayikra 78

[הערה: איך דרש התנא קמא מן "הכהן..ומלק" ב' דרושים? ובמה חולק רבי עקיבא?]
והקריבו אל המזבח ומלק: כבר בארנו (בסימן הקודם) שפה אין צורך להקריבו על ידי הכהן למזבח כי עולת העוף אינו צריך הגשה כלל; ועיקר כוונת המאמר שימלקנו במזבח (ומה שתפס "והקריבו" ולא אמר "ומלק במזבח" מפני שרצה לתפוס פעל "והקריבו" בכינוי יחיד ללמד שאין צריך שתי פרידות). ומזה מבואר דהמליקה צריכה כהן שאי לאו כן היה לו לומר "והקריבו אל המזבח ומלק", למה אמר "הכהן"? ובאר בספרא (הובא בזבחים דף סה) דהוה טעינן מדין קל וחומר דאינו צריך כהן, דהא עולת צאן שחמורה יותר – שצריך צפון – אינו צריך כהן לשחיטתו, וכל כשן מליקה הקלה – שאינו צריך צפון – שאינו צריך כהן. ובמשנה ג' למד עוד ממה שכתוב "הכהן..ומלק" שמליקה צריכה להיות בגופו של כהן. וזה בנוי על יסוד מוסד בטבע הלשון שיקדים תמיד את הפעל קודם לשם הנושא – "וערך הכהן" "וידבר ה' ", "וימל אברהם", וכדומה. וכל מקום שהקדים את שם הנושא קודם אל הנשוא כיון איזה דיוק בהנושא ואיזה גדר והבדל וכדומה (וכמ"ש באילת השחר פרק יב). והיה צריך לומר פה "ומלק הכהן את ראשו", ולמה הקדים שם "הכהן" קודם לפעל שלו? ועל כרחך בא לדייק שהכהן בעצמו ימלק, לא על ידי כלי (כי מן הדין הייתי אומר שהוא כל שכן משחיטה שקבע לה כלי, כמו שלמד בזבחים (דף צו:)). ור' עקיבא אומר שאין צורך לדיוק זה כי מה שכתוב "הכהן" מיותר לגמרי, דבלי זה נדע שהוא בכהן אחר שהיא במזבח (כמ"ש בסימן שאחרי זה) ואין זר קרב על המזבח, ולא בא רק לדבר זה שתהיה המליקה בעצמו של כהן.