מן העוף: כבר בארתי למעלה (סימן יז) שיש הבדל בין אם יזכיר שם המין בלא ה' הידיעה ובין אם יזכירנו על ידי ה' הידיעה עם מלת "מן". כשאומר "מן הבהמה" "מן הבקר" בא למעט תמיד שרק קצת מן המין כשר, לא המין כולו. ובאר בספרא (הובא בקידושין דף כד) ש"מן העוף" ממעט מחוסר אבר, דאף שאין המום פוסל בעופות כמו שלמד כאן ולקמן (אמור פרשה ז מ"ב) ממה שכתוב "תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים" דממעט עופות, דלא נאמר דגמרינן להו ממה דכתיב "תמים" בעולת בקר וצאן, דוי"ו מוסיף על ענין ראשון (בזה מיושב קושיית הרא"ם שפלפל בה בלחם משנה פ"ג מה' איסורי מזבח ה"א), בכל זאת מחוסר אבר פוסל בהם. ור' שמעון אמר (במשנה ד) דוגמא לזה דכמו כן הייתי יכול לטעות דעופות שאין המום פוסל בהם אין אתנן ומחיר פוסל בהם, וצריך לרבוי' במה שכתב "לא תביא אתנן זונה..לכל נדר", שמרבה עופות (והובא בתמורה פרק ו משנה ד ובגמ' פסחים דף צ).
כבר בארנו (סימן כב) דכל מקום שיזכיר שם המין כולל זכר ונקבה, ומה שבאר בשלמים שיהיה "זכר או נקבה" בא למעט טומטום ואנדרוגינוס כמ"ש בספרא (פי"ח מ"ב). ואם כן ממה שפה הזכיר שם המין סתם ולא הזכיר שיהיה זכר או נקבה הוציא ר' אליעזר (במשנה ג, הובא ביבמות דף פג ובבכורות דף מב) שאין טומטום ואנדרוגנוס פוסלים בעוף. וחכמים פליגי עליו (שם ובזבחים דף פה) וסבירא להו דאם מלקה מטמא בגדים אבית הבליעה כמו שפסק הרמב"ם (פ"ג מהל' אסורי מזבח הלכה ג) דסבירא להו דברייה בפני עצמו הוא.