[הערה: איך דרש מן "והקטיר" אף על פי שפסול וכולי, הלא תמיד אמר לשון זה "והקטיר הכהן" ולא דרש מידי? ואיך דרש "המזבחה" כשהם בראש המזבח" והלא תמיד פירשו "המזבחה" שיעלה ויקטיר במזבח? וכן הלא לפי זה נימא שגם מה שמרבה מן "את הכל" העצם והגידין וכולי הוא דוקא "המזבחה", כשהם במזבח, ומ"ש ועשית עולתיך הבשר והדם היינו כשהם למטה? וחוץ מזה כפי שהבינו המפרשים מאמר זה אין טעם בריר חלמות.]
והקטיר הכהן את הכל המזבחה: זה נשנה בעולת הצאן ושם כתיב "והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה". ומלבד מה שבארתי (בסימן כב) שכל הנשנה בעולת צאן הוא למותר ובא לדרשה, יפלאו השינויים; שפה כתוב "והקטיר את הכל" ושם כתיב "והקריב את הכל" שהוא הולכת איברים לכבש. וכתיב "והקטיר" סתם ולא כתיב "והקריב והקטיר את הכל" שיסוב מלות "את הכל" גם על הקטרה. ופירשו חז"ל בקבלתם שבא ללמדנו שלפעמים יקריב את הכל ולא יקטיר את הכל, ולפעמים יקטיר את הכל ולא יקריב את הכל. שפה אמר "והקטיר את הכל המזבחה" היינו כשהם כבר במזבח, אז יקטיר את הכל – אפילו הפסולים יוצא ופיגול ונותר וטמא, אם עלו לא ירדו ויקטירם, כמו שיתבאר בפרשת צו (סימן ב). אבל אם עדיין לא עלו, לא יקריבם ויוליכם למזבח, ולכן לא אמר פה "והקריב את הכל". וז"ש (במשנה ח) "והקטיר" אף על פי שפסול..יכול כשהם למטה? ת"ל "המזבחה" וכולי. ולפעמים יקריב את הכל (פירוש, שיוליכם למזבח) ולא יקטיר את הכל, שעל זה אמר "והקריב את הכל והקטיר" (לא את הכל). והם העצמות והגידין והקרנים והטלפים וכולי שצריך להוליכם ולהעלותם למזבח. לבל נטעה ממה שכתוב "ועשית עולתיך הבשר והדם" שמשמע ולא עצמות וגידין ואינך דאינם בכלל "בשר", שצריך לתלשם ולהשליכן, קמ"ל שכל זמן שהם מחוברים הם טפלים אל הבשר וקרבים למזבח. ועל זה אמר "והקריב את הכל". ובכל זאת לא יקטיר את הכל, והוא אם פירשו, אף בראשו של מזבח – צריך להורידן; שאז אינם טפלים אל הבשר וכתיב "ועשית עולתיך הבשר והדם", לכן לא אמר "והקטיר את הכל". וז"ש (במשנה ט) "את הכל" – לרבות העצם וכולי. ובזבחים (דף פה:) ובחולין (דף צ) מוקי לה כרבי, ומה שכתוב שם רבי היא דתניא "והקטיר הכהן את הכל" צריך לגרוס "והקריב הכהן את הכל".