[הערה: איך דרש כל אלה הדרשות מן מלת "במים"? ולמה נשנו דרשות אלה בספרא ג' פעמים כמו שהבאנו בפנים?]
ירחץ במים: בכמה מקומות נזכר רחיצה סתם, וגם אצל הקרב וכרעים במלואים (בפר' תצוה (שמות כט, יז) ובפר' שמיני (ויקרא ח, כא) (ויקרא ט, יד)) אמר "וירחץ את הקרב". ובאמרו "במים" בא לבאר ולפרש ענין הרחיצה. ואחרי הדיוק נמצאו ג' רחיצות שהיו במקדש לנקיות (ולא לטהרת טומאה) שנכתב בהם "ירחץ במים", והם: כאן, ובעולת הצאן (ויקרא א, יג), ובפ' צו גבי כלים הבלועים מנותר כתוב (ויקרא ו, כא) "ומורק ושוטף במים". ועל כולם בא דברי הספרא; כמו שהוא כאן פה, ונשנה בעולת הצאן (פרק ז מ"ד) ומשולש על "ומורק ושוטף במים" (צו פרק ז מ"ג). ודריש מג' פעמים "במים": (א) שאין צריך מ"ם סאה, בל נלמדהו מרחיצת טבילה, לכן אמר שדי במים כל שהן (ב) במים דוקא, לא יין ומזוג שאינו מים (ג) להכשיר כל מים, אף מכונסין, דלא בעינן מים חיים וכל שכן מים הראוים למי כיור (אתיא כר' ישמעאל דאמר מי כיור מי מעיין הם ומי כיור עצמם פסולים מפני שיש להם שם לויי "מים קדושים", כ"פ בזבחים (דף כב).