אשר פתח אהל מועד: פירשו הראב"ע והרשב"ם שבא לאפוקי מזבח הקטורת. ואין זה מספיק, כי המזבח החצון נקרא בכל מקום בשם "מזבח" סתם ופנימי נקרא בשם לויי – "מזבח הקטורת" או "מזבח הזהב" או "מזבח אשר לפני השם"; ורק בעת שיזכיר שני המזבחות יכנה גם החיצון בשם לויי, ואם קרא את הפנימי בשם "מזבח הזהב" יקרא את החצון בשם "מזבח הנחושת" (שמות לט, לח-לט) וביתר מקומות יציינהו כנגדו בשם "מזבח העולה" (שמות ל, כח) (שמות לא, ט) (שמות לה, טז). וכן בפרשת החטאת קוראהו בשם "מזבח העולה" מטעם שיתבאר שם. ונקרא "מזבח העולה" מפני שאין מחנכין מזבח חדש אלא בעולת תמיד של שחר. ואם כן יפלא פה שידבר מעולת תמיד, למה הוצרך לתת בו סימן "אשר פתח אהל מועד"? וחז"ל בספרא השיבו שבא ללמד שלא יזרוק דם העולה רק בזמן שנמצא פתח אהל מועד ולא בזמן שפרקו הלוים את המשכן שאין כאן אהל מועד (אף על פי שקלעי החצר והמזבח במקומם) ולא בזמן שנגללה היריעה. והנה דעת רש"י ז"ל בזבחים (דף סא) שמה שאמרו באיזהו מקומן (דף נה) דשלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל (ובמשכן קודם שיעמידו הלוים את המשכן) פסולים, דוקא בשלמים דכתיב בהו "פתח אהל מועד", ולא ילפינן שאר קרבנות מינייהו. וכן כתב בנזיר (דף מה ד"ה ת"ר). ודעת התוס' ביומא (דף כט) ובפ' התכלת (דף מט) דהוא הדין לכל הקרבנות [ועיין בתוס' יומא (דף סג ד"ה שלמים) ומנחות (דף צה ד"ה ומר) שהסכימו לדעת רש"י]. וכפי הנראה מפה היא פלוגתא דתנאי בספרא. דמאן דדורש "אשר פתח אהל מועד" ולא בזמן פרוקו וכולי סבירא ליה דהוא הדין לכל הקרבנות, דפה מדבר מעולה. ור' יוסי הגלילי חולק וסבירא ליה שדוקא בשלמים פסולה וכשיטתו יעמדו המקומות שמהם הכריח רש"י שהוא רק בשלמים (ואין פה המקום להאריך יותר). וסבירא ליה לר' יוסי הגלילי דמה שכתוב "אשר פתח אהל מועד" בא להורות שרק המזבח הוא כנגד הפתח ולא דבר אחר זולתו. כי בפר' פקודי כתוב (שמות מ, כט-ל) " וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד...וַיָּשֶׂם אֶת הַכִּיֹּר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ" וסבירא ליה לר' יוסי הגלילי דכוליה מזבח בצפון קאי, ובצד צפון אי אפשר להקים את הכיור דכתיב "צפונה" שיהיה צפון פנוי כמ"ש בזבחים (דף נט). ואחר שכתוב "וישם את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח" הייתי טועה ששם אותו כנגד הפתח בצד הדרומי ויהיה גם הכיור וגם המזבח "פתח אהל מועד". לכן אמר פה שרק המזבח לבדו היה נגד הפתח, לא דבר זולתו. ולפי זה היה הכיור משוך כלפי הדרום שלא כנגד הפתח (וכן גירסת משוך קמעה ניחא, ר"ל מעט, שלא יהיה נגד הפתח). ומה שכתוב "בין אהל מועד ובין המזבח" מפני שסמוך לאויר שבין פתח אהל מועד ובין המזבח ולכן משכו רק קמעה ולא ירחיקו מן המזבח לדרום הרבה. [במה שפרשתי יסולקו כמה קושיות המפרשים. ומ"ש בגמ' זבחים שם מתוך שנאמר "ונתת את הכיור...ואת המזבח העולה וכולי – שם קצר בדברי הברייתא שסיים יכול בין אהל מועד ובין המזבח יהיה הכיור נתון? ת"ל "המזבח סביב אשר פתח אהל מועד וכו" וכמו שרגיל בגמרא שהביאו רק תחלת הברייתא כי היתה שגורה בפיהם. ולא כמו שאמרו המפרשים שהגמ' למדו מפ' פקודי, כי הברייתא הזאת הוא עצמה הברייתא דפה]