[הערה: איך דרש פה שתי דרשות מחולפות? (ב) מה קשה לו בפסוק הזה? ומה שכתב הקרבן אהרן דקשיא ליה שיכתב "על המזבח את הדם" או שיכתב "סביב על המזבח" וכיוצא – הכל הבל, כי כן מחוקי הלשון שיכתב תחלה גוף הפעול ואחר כך מקומו, ואם היה כתוב "סביב על המזבח" היה פירושו משונה, כמו "סביב על הכותרות". ומדוע לא דרש כן בעולת הצאן ובכל מקום דכתיב "וזרקו" כמו בשלמים ובאשם?]
וזרקו את הדם על המזבח: כבר בארתי (למעלה סימן לו) שכל מקום שיספר המקום שבו תעשה הפעולה לא יציין מקום הפועל, רק מקום הפעולה. שעל זה אמר שם "ושחט את בן הבקר לפני השם" – ואין השוחט לפני השם. והוא הדין פה, כשאמר "וזרקו את הדם על המזבח" היינו שהזריקה תהיה על המזבח ולא הזורק. וכבר בארנו (בסימן מ) שגדר ה"זריקה" והבדלו מן "שפיכה" ו"נתינה", שהזריקה הוא מרחוק או מלמטה למעלה, ואם כן אין הזורק על המזבח שאז נותן או שופך, לא זורק. ומזה הוציאו חז"ל שדם עולה למטה מחוט הסקרא כמו שמובא (בקנים פרק א משנה א). ובמפ' שם למד זה משום דכתיב בה יסוד, ואין זה מכריח (עיין זבחים דף נז ובתוס' שם דף נא:). והקרבן אהרן (דבורא דחובה פי"ח מ"ח) למד לה משום דכתיב בחטאת בהמה "המחטא אותה" אותה דמה למעלה ולא אחרת; והמעיין בזבחים (דף י:) יראה שכבר ידע אביי דדם עולה למעלה טרם שחדש הך דרשא. רק למד לה מפשטות מלת "וזרקו" שכשעומד בארץ וזורק, הגם שיזרוק למטה למעלה, הנה קומת איש עם הפשטת ידיו למעלה הוא ד' אמות כמ"ש התוס' (ב"ב דף ק), ואי אפשר לזרוק נוזלים מן הכלי למעלה יותר מאמה. ולפי זה מה שאמרו ואין הזורק על המזבח מפשט הכתוב הוציאו, לא מאיזה יתור כפי שנבוכו המפרשים בזה. והנה פסוק זה כפול בעולת בקר ובעולת הצאן. וכבר בארנו למעלה (סימן כב) שכל הכפולים שנכפלו בבן צאן הוא למותר וחז"ל דורשים אותם כאילו כתובים ביחד שני פעמים; כאילו כתוב "וזרקו את הדם וזרקו את הדם". הא' צריך לגופיה והשני לדרשה. ועל זה אמר דבר אחר: הדם על המזבח אף על פי שאין בשר – זה הוציא ממה שנכפל "וזרקו" בעולת צאן כי מבואר אצלינו תמיד שהפעל הנשנה שלא לצורך מורה שתעשה הפעולה בכל אופן ובלי שום תנאי (כמו שבארנו זאת באילת השחר כלל קנו). ולכן אמר שנית "וזרקו את הדם" אף על פי שאין בשר (שנטמא או שנאבד) לבל נטעה ממה שכתוב (דברים י״ב:כ״ז) "ועשית עולותיך הבשר והדם" דצריך שניהם. כי זה בא להקיש הבשר לדם שיזקרנו על המזבח דרך זריקה, כי היה אויר מפסיק בין הכבש למזבח (כמ"ש בזבחים דף סב). (ואתיא ברייתא זו כר' אליעזר דאמר בספרי (ראה פסקא עח) ובתוספתא דזבחים (פרק ד) הובא בפסחים (דף עז) ובזבחים (דף קד) דדם אף על פי שאין בשר. וכמ"ש במנחות (דף יח) ובתוספתא דזבחים (פ"ב) מפני שר' יהודה בנו של ר' אלעי ור' אלעי תלמידו של ר' אליעזר לפיכך שנה לך משנת ר' אליעזר. ואף על גב דר' אליעזר יליף לה מ"דם זבחיך ישפך", חד בעולה וחד בשלמים. ועיין בתוס' פסחים (שם ד"ה דם)) ואמר, יכול יהיו זורק ורובג? רוצה לומר שיזרוק מרחוק כמו גל של אבנים, לשון מרבג של אבנים (ובתוספתא כתב ודובק, בדל"ת) תלמוד לומר "וערך הכהן". ויתבאר (בסימן נא) שגדר פעל "ערך" הוא על הסדר והערך הראוי וזה על ידי שיסדרם היטב. ולשון הספרי שם יכול יהיה עומד מרחוק וזורק? ת"ל "וערך הכהן" – עומד בקרוב ומסדרו על גבי המערכה.