Malbim on Leviticus, Vayikra 39

[הערה: רש"י ז"ל פירש דתרי דם יתירין, דהוה ליה למימר "והקריבו..וזרקו.." ולא יכתב "את הדם..את הדם.." וזה דוחק עצום, הלא צריך לכתוב "את הדם" שהוא גוף הפעול? ועוד דמה שכתוב "וזרקו את הדם" דריש במשנה י"א לדרשה אחריתא. ועוד עדיין איך דריש ג' דרשות לרבות וג' למעט? ומדוע בנתערבו חיים דריש באופן אחר? ועוד כמה קושיות שיראה המעיין בעצמו.]
והקריבו את הדם: ראינו שינוי בשני הפרשיות הללו של עולה ושלמים. ששלש פעמים תפס לשון "הדם" והם: "והקריבו את הדם", "וזרקו את הדם", ובשלמי בקר (ויקרא ג, ב) "וזרקו את הדם"; ושלש פעמים תפס לשון "דמו": (א) בעולת הצאן (ויקרא א, יא), (ב) בשלמי כבש (ויקרא ג, ח), (ג) בשלמי עז אמר "וזרקו את דמו" (ויקרא ג, יג). ורבותינו בספרא עמדו על שינוי הזה ושאלו מה תלמוד לומר דם דם? – רצונו לומר למה ג' פעמים תפס לשון "הדם" וג' פעמים לשון "דמו"? והשיבו בחכמת אלקים אשר בלבם שבא ללמד הלכה בדמי הזבחים שנתערבו מין באינו מינו, ששלשה תערובות קרבים והם: (א) נתערבה עולה באשם (ב) עולה בשלמים ותודה (ג) בבכור ומעשר ופסח. וזה נלמד משלשה פעמים שתפס לשון "הדם" שמורה כל דם שיהיה, אף שנתערב. [ועל נתערבה עולה בעולה ובתמורה ובחולין אין צריך קרא דנלמדנו ממה שריבה למעלה (ויקרא נדבה פרשה ג מ"יד) דאפילו נתערבו מחיים קרבים. וז"ש יכול נתערבו באלו יקרבו שכן אפילו נתערבו חיים יקרבו, ר"ל, ואין צריך קרא] ושלשה תערובות באינו מינו אינם קרבים והם: (א) נתערב בפסולים (ב) בחטאת החיצוניות (ג) בחטאת הפנימיות. וזה נלמד מג' פעמים "דמו", בכינוי, שמשמע דמו המיוחד ועומד לבדו, לא התערובות שאינו "דמו" בייחוד כי יש בו גם דם אחר. והגם שנדמה שדריש בעולה, המעיין יראה שעולה ושלמים דיניהם שוים בזה. וכן דריש למעלה שם השיוניים שבשני הפרשיות לענין תערובות כמו שפרשנו (בסימן כה). ורש"י בזבחים (דף פב) ששם הובאה ברייתא זו לא פירש כן ומתוך כך גבב בקרבן אהרן המון קושיות והמעיין יבחר. והראב"ד גורס תלמוד לומר דם דמו, וזה נכון.