1
והקטיר המזבח על אשי ה' חטאת הוא: בעולה ובמנחה ובשלמים אמר "אשה להשם", שהם מתקבלים למנחה על האש כי באו נדבה. ובחטאת אמר (ויקרא ד, ופה) "על אשי השם" כי אינם מתקבלים מצד עצמם כי באו על חטא, רק שהחוטא יתכוין לאשים כאילו חלבו ודמו של החוטא נקטר, ומתכוין לה' בעל הרחמים שמקבל חלב החי תמורת האדם. ומה שכתב "חטאת הוא" כבר בארנו (סימן סט) ובאילת השחר (כלל קלה) שבכל מקום שאמר כן הוא למותר ויש בו דרוש. בפרט פה כבר אמר זת(?). ודרשו שהוא תנאי; שיהיה לשם חטאת. ומלת "הוא" מורה עכובא – שאם עשה הקמיצה, והוא הדין יתר המעשים, שלא לשמו - פסול.