1
ומלק את ראשו ממול ערפו: גדר מלת מול, והבדלו מן נגד עומת נוכח וכיוצא, שמציין את השטח הסמוך לאיזה דבר בארך בענין שקרוב אליו ורואה אותו. כמו שאמרו בסוטה (דף לג:) "מול הגלגל" – סמוך לגלגל ופירושו התוס' שמשם ראו את הגלגל. ולכן אמר שם והלא לא ראו את הגלגל?. ואמר (שמות כ״ח:ל״ז-ל״ח) "אל מול פני המצנפת יהיה" והציץ היה על המצח למטה. וכן "אל מלו פני המנורה" ו"מול מחזה אל מחזה" (מלכים א ז׳:ה׳) ולכן אמר בספרא (מובא בחולין דף יט) מול הרואה את העורף. שאם יאמר "אצל ערפו" יהיה גם בצדדי העורף למעלה, אבל "מול" הוא השטח בארך שהוא הצואר המכוין נגד העורף.