וְהִקְרִ֛יב אֶת־אֲשֶׁ֥ר לַחַטָּ֖את רִאשׁוֹנָ֑ה: זה מיותר, דהא אמר אחרי זה "ואת השני יעשה עולה", ובזה דרך שיאמר בראשון סתם, או יאמר "אחד..שני" – "את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני וכולי". ומזה למדו חז"ל שבא ללמד ענין כולל, שמצד מה שהוא חטאת ?? שיהיה ראשונה, ומלמד שבכל מקום חטאת קדום, אף שיהיה אחריו עולת בהמה כמו ביולדת עשירה. ועל כן הנגינה מפסקת במלת "ראשונה" כי הוא ענין בפני עצמו, כולל כל החטאת. ועיין באילת השחר (כלל רלט). ובזבחים (דף צ.) הוסיף ביאור לברייתא זאת וזה לשונו: הלכך חטאת העוף קודמת לעולת העוף מ"ואת השני יעשה עולה". חטאת בהמה לעולת בהמה מדרבי רחמנא (ר"ל מברייתא שהביא שם (בדף פט:) ממה שכתוב בחטאת הלוים "ופר שני בן בקר תקח לחטאת" שיליף שם שדם חטאת קודם ואיברי עולה קודמים) חטאת העוף לעולת בהמה מזה בנה אב. ונראה דלימוד זה בחטאת הלוים לאו דכולי עלמא הוא דהא בספרא למעלה (ויקרא חובה פרק ג ב, ד) מביא שר' יוסי הגלילי ור' שמעון דרשו מה שכתוב "ופר שני בן בקר" לדרשות אחרות, ולדידהו למד הכל מפה. ובזה לא קשיא מה שהקשו התוס' (פסחים דף נט ד"ה זה בנה אב, ובזבחים דף צ ד"ה חטאת העוף והבאר שבע הוריות ??) על מה שאמרו בהוריות ובפסחים (דף נט.) וז"ל זה בנה אב לכל החטאת שיוקדמו לעולות וקיימא לן דאפילו חטאת העוף קדמה לעולת בהמה ומאי "וקיימא לן"? הלא כל עצמו של הבין אב לא צריך אלא לחטאת העוף שיוקדם לעולת בהמה? ועוד קשיא מ"ש "לכל החטאת". ולמה שכתבנו ניחא; כי לר' יוסי הגלילי ור' שמעון צריך הבנה אב גם על קדימת חטאת בהמה לעולת בהמה ואמר שבכל זה קיי"ל שיליף גם זאת שחטאת העוף גם כן קודמת לעולת בהמה. ועיין מה שכתבנו בפר' תזריע.