1
נקבה מן הצאן כשבה: כבר בארנו למעלה (סימן כב) דכל מקום שסימן המין מחובר בו כמו פה 'כשבה' 'שעירה', אין צורך לבאר שיהיה נקבה. ובא ללמד שיהיה נקבה ודאי, לא טומטום ואנדרוגנוס. ושם הארכתי בזה. והטעם שלא מעט טו"א בחמשת מיני החטאת, ולא עוד אלא שבחטאת נשיא ויחיד דכתיב "שעיר עזים זכר" "שעירת עזים נקבה" דריש דרשות אחרות, לא למעט טומטום ואנדרוגנוס – נראה משום דנוכל ללמדה מקל וחומר משלמים שכשרו לבא כל מין זכר ונקבה, לא כשרו לבא טומטום ואנדרוגנוס, חטאת וכולי, כמו שאמר כן בספרא דבורא דנדבה (פרשה ג ח'-י') ו(פרק יח ב'-ג'). אבל בעולה ויורד יש להשיב מה לשלמים שלא כשרו לבא מן העוף..., כמ"ש פרכא זאת בספרא שם.