ושמעה קול אלה וכולי אם לא יגיד: במשנה וגמרא שבועות (דף לה.) תנא: שלח ביד עבדו או שאמר להם הנתבע כולי יכול יהיו חייבים תלמוד לומר "אם לא יגיד". מאי תלמודא? אמר ר"א אם לוא יגיד כתיב (ר"ל מלא וי"ו) אם לו לא יגיד ונשא עונו ואם לאחר לא יגיד פטור (דרש מלוי הוי"ו ומלוי הא' - לו לא). ולדרוש זה כיון גם הספרא, רק שתפס ראשית הפסוק "ושמעה קול אלה" ללמד שצריך שישמעו מפי התובע. ובגמרא תפס סוף הפסוק ללמד שצריך שישבעו להתובע. וכן אמר בירושלמי (פרק שבועות העדות ה"ז) (פ"ד ה"ז) מתניתין צריכא למאי דמר ר' אלעזר ומה דמר ר' אלעזר צריכא למתניתין. אלו תנא מתניתין (שאמר עד שישמעו מפי התובע) הוינא אמרין שמעו מפי התובע ולא נשבעו להתובע חייבים. אלו תנא דר' אלעזר (מן "לוא יגיד") הוינא אמרין לא שמעו מפי התובע ונשבעו להתובע חייבים. הוי צריכה למתניתין וצריכה למאי דמר ר' אלעזר עד שישמעו מפי התובע וישבעו להתובע. [ועיין בלחם משנה (פ"א מהל' שבועות ה"ז) מה שכתב על דברי הרמב"ם (שם) דבמשנה לא כתב "בנו ושלוחו" ואיך יפרנס ברייתא דפה שכתוב "בנו ושלוחו". וצריך עיון].