1
אל יסוד מזבח העלה: פירשוהו בספרא ובזבחים (דף נג.) אל יסוד הדרומי, דזיל בתר טעמא. כמו שביציאתו מן ההיכל ושירי דמים הפנימים בידו - שופכם ביסוד מערבי שכנגד הפתח שבו פוגע ראשון כדי שלא יעבור על המצות; כן בחצונות שפוגע תחלה בדרום ששם הכבש – ישפכם שם כדי שלא יעבר על המצות. ומה שכתב [במשנה ד'] "ואת כל חלבו" וכולי מה פירש וכולי רצונו לומר שכבר בארתי למעלה (סימן קסח) שגדר שם "חלב" הוא הנפרד מן הבשר בפני עצמו וניכר על ידי שהוא חותב קרום ונקלף לרבי עקיבא (דסתמא פה כוותיה). אמנם כליות ויותרת לא נקרא בשם "חלב" ולכן הוצרך לפרש "כחלב זבח השלמים" שנדע שחוץ מן החלב שהוא תותב קרום ונקלף צריך להרים גם כליות ויותרת המפורשים בזבח השלמים (ויקרא, ג).